תקשורת, מחשבים, אינטרנט והרשתות החברתיות
הפרקים שבספר:
- עקרונות כללים וחוק המחשבים
- דברי החקיקה - בזיקה לתקשורת מחשבים, אינטרנט - רשימה
- סדרי דין בעידן האינטרנט
- הבחנה בין פרסום בכלי התקשורת לבין פרסום במאגרי מידע
- חישוב הפיצויים מכוח דיני הקניין הרוחני
- זכויות יוצרים - נזיקין ופיצויים סטטוטורים
- חיפוש באמצעות מנועי חיפוש-חתימה על התחייבות הכולל איסורים
- הקשר בין המשפט הפלילי ובין התפתחות האינטרנט
- סמכות המשטרה לחסום אתרי אינטרנט
- הפרה של הסכם המשתמש
- חוק המחשבים, התשנ"ה-1995
- הגדרות (סעיף 1 לחוק)
- עבירות מחשב (שיבוש או הפרעה למחשב או לחומר מחשב - סעיף 2 לחוק)
- עבירות מחשב (מידע כוזב או פלט כוזב - סעיף 3 לחוק)
- עבירות מחשב (חדירה לחומר מחשב שלא כדין - סעיף 4 לחוק)
- עבירות מחשב (חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת - סעיף 5 לחוק המחשבים)
- עבירות מחשב (פעולות אסורות בתוכנה - סעיף 6 לחוק)
- נזיקין (עוולה בנזיקין - סעיף 7 לחוק)
- נזיקין (נטל ההוכחה - סעיף 8 לחוק)
- נזיקין (פיצויים - סעיף 9 לחוק)
- תיקוני חקיקה (דיני ראיות - סעיף 10 לחוק)
- תיקוני חקיקה (דיני חיפוש ותפיסה - סעיף 11 לחוק)
- חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - נתוני תקשורת), התשס"ח-2007
- חוק העונשין - עבירות מחשב ואינטרנט
- דיני חוזים - הצעה וקיבול
- ברירת הדין בדיני חוזים
- כוונת הצדדים - פרישת רשת שיווקית
- תקנון ודמי שימוש
- חוק הגנת הצרכן - מיהו צרכן?
- עסקת "מכר מרחוק" - סעיפים 14 ו- 18(א)(2) לחוק הגנת הצרכן
- ביטול עסקאות והשבה
- הפרת הוראות חוק הגנת הצרכן - עילת ההטעיה
- שיטת ה"מכירה האישית" והוראות חוק הגנת הצרכן
- חוק ה"ספאם" - שיגור דבר פרסומת
- חוק ה"ספאם" - שיגור דבר פרסומת - כללי
- אחריות המפרסם באמצעות צד ג' - הוכחת ה"ידיעה" תנאי
- חובת תום-הלב של המבקש לסמוך תביעתו על סעיף 30א לחוק התקשורת
- ייצוג חברות בבית-המשפט לתביעות קטנות
- שיקול-דעת בית-המשפט בקביעת הפיצוי על-פי סעיף 30א לחוק
- ההלכה הפסוקה
- הצעת חוק מסחר אלקטרוני, התשס"ח-2008
- שיטת "המכירה האישית"
- חשיפת זהות גולשים באינטרנט
- מחשבים ואינטרנט בזיקה להגנת הפרטיות (חוק לשון הרע, חוק הגנה על הפרטיות, חוק חופש המידע) - מבוא
- חוק הגנת הפרטיות וחוק חופש המידע - איזון ותכליות
- חיסיון, סודיות וקבילות
- חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 בעידן האינטרנט - מבוא
- לשון הרע מהי?
- פרסום מהו?
- דרכי הבעת לשון הרע
- לשון הרע על הציבור
- לשון הרע על המת
- לשון הרע - עבירה פלילית
- לשון הרע - עוולה אזרחית
- פיצוי ללא הוכחת נזק
- קובלנה על-פי סעיף 8 לחוק איסור לשון הרע
- צווים נוספים
- צו ביניים
- אחריות בשל פרסום באמצעי התקשורת
- אחריות המדפיס והמפיץ
- פרסומים מותרים
- הגנת אמת בפרסום
- הגנת תום-הלב
- נטל ההוכחה
- שלילת הגנת תום-לב
- הפרכה של טענות הגנה
- הקלות
- סייג לפרסום ההליכים
- ראיות על אופיו של אדם
- הוכחת פרסום ברבים
- דין שני משפטים
- מות הנפגע
- חובת עדכון
- הלכה פסוקה - לשון הרע ואינטרנט
- חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981- מבוא
- איסור הפגיעה בפרטיות (סעיף 1 לחוק)
- פגיעה בפרטיות מהי? (סעיף 2 לחוק)
- הגדרת מונחים (סעיף 3 לחוק)
- פגיעה בפרטיות - עוולה אזרחית (סעיף 4 לחוק)
- פגיעה בפרטיות - עבירה (סעיף 5 לחוק)
- מעשה של מה בכך (סעיף 6 לחוק)
- הגנה על הפרטיות במאגרי מידע ומאגרי מידע (סעיפים 7 עד 17ט לחוק)
- הגנות - הגנות מה הן (סעיף 18 לחוק)
- הגנות - פטור (סעיף 19 לחוק)
- הגנות - נטל ההוכחה (סעיף 20 לחוק)
- הגנות - הפרכה של טענות הגנה (סעיף 21 לחוק)
- הגנות - הקלות (סעיף 22 לחוק)
- מסירת מידע או ידיעות מאת גופים ציבוריים (סעיפים 23 עד 23ז לחוק)
- דין המדינה (סעיף 24 לחוק)
- מות הנפגע (סעיף 25 לחוק)
- החלת הוראות מחוק איסור לשון הרע (סעיף 27 לחוק)
- ראיות על-שם רע, אופי או עבר של אדם (סעיף 28 לחוק)
- צווים נוספים (סעיף 29 לחוק)
- פיצוי בלא הוכחת נזק (סעיף 29א לחוק)
- אחריות בשל פרסום בעיתון (סעיף 30 לחוק)
- אחריות של מדפיס ומפיץ (סעיף 31 לחוק)
- עונשין בעבירות של אחריות קפידה (סעיף 31א לחוק)
- עוולה בנזיקין (סעיף 31ב לחוק)
- חומר פסול לראיה (סעיף 32 לחוק)
- תקנות הגנת הפרטיות (העברת מידע אל מאגרי מידע שמחוץ לגבולות המדינה)
- תקנות הגנת הפרטיות (תנאים לעיון במידע וסדרי הדין בערעור על סירוב לבקשת עיון)
- חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 - מבוא
- זכות הפרט לקבל מידע - חוק ותכליות
- "מהפכת השקיפות" - הבסיס הרעיוני לחיוב במסירת מידע
- חופש המידע (סעיף 1 לחוק)
- הגדרות (סעיף 2 לחוק)
- ממונה (סעיף 3 לחוק)
- פרסום רשימת הרשויות הציבוריות (סעיף 4 לחוק)
- דו"ח תקופתי (סעיף 5 לחוק)
- הנחיות מינהליות וחוקי עזר (סעיף 6 לחוק)
- מידע על איכות הסביבה (סעיף 6א לחוק)
- נוהל הגשת בקשות והטיפול בהן (סעיף 7 לחוק)
- דחיית בקשות במקרים מסויימים (סעיף 8 לחוק)
- מידע שאין למסרו או שאין חובה למסרו (סעיף 9 לחוק)
- שיקולי הרשות הציבורית (סעיף 10 לחוק)
- מסירת מידע חלקי ומסירת מידע בתנאים (סעיף 11 לחוק)
- תחולה לגבי אדם שאינו אזרח או תושב (סעיף 12 לחוק)
- הגנה על צד שלישי (סעיף 13 לחוק)
- סייגים לתחולת החוק (סעיף 14 לחוק)
- דיוני הוועדה המשותפת (סעיף 15 לחוק)
- תיקון מידע (סעיף 16 לחוק)
- עתירה לבית-המשפט (סעיף 17 לחוק)
- אגרות (סעיף 18 לחוק)
- שונות - ביצוע ותקנות - שמירת דינים - תחילה (סעיפים 21-19 לחוק)
- תקנות חופש המידע, התשנ"ט-1999
- תקנות חופש המידע (אגרות), התשנ"ט-1999
- תקנות חופש המידע (העמדת מידע על איכות הסביבה לעיון הציבור)
- זכויות יוצרים בעידן המחשבים והאינטרנט - מבוא
- דיני זכות יוצרים - תכליות
- מהותה של זכות היוצרים
- רעיון וזכות יוצרים
- העתקה - פגיעה בזכות יוצרים
- נטל הראיה והוכחת ההפרה
- מקוריות
- זכות מוסרית
- דוקטרינת ההפרה התורמת
- דוקטרינת השימוש ההוגן
- הגנת המפר התמים
- דוקטרינת מיצוי זכויות בינלאומית
- הגנת השימוש ההוגן - כללי
- זכויות יוצרים ודיני התחרות
- שימוש בלתי-ראוי בזכויות יוצרים
- סמכות בתי-המשפט
- תוכנת מחשב וזכות יוצרים
- אינטרנט וזכויות יוצרים
- חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007
- מתן חשבונות ובירור חשבונות
- דוגמאות
- "סימני מסחר" בעידן המחשבים והאינטרנט - מבוא
- הגישות השונות
- המבחנים לקיומו של דמיון מטעה
- הפרת סימן מסחר ללא סכנת הטעיה
- מצב של שימוש בסימן זהה ומצב של שימוש בסימן דומה
- ההגנה על סימן מסחר מוכר, איריס מרקוס
- נפקות הרישום של סימן המסחר
- אבחנה בין ארבעה שמות המשמשים במסחר, לפי מידת ההגנה המוענקת להם
- היאבד סימן מסחר מאופיו המבחין?
- תחרות בין הטוענים לזכות בסימן המסחר
- תום-לב
- רישום מקביל של סימנים
- הגנת השימוש בשם
- סימני מסחר - "ייבוא מקביל"
- אתרי אינטרנט - שיווק ופרסום - שמות מיתחם
- פטנטים בעידן המחשבים והאינטרנט -מבוא
- פרשנותו של הפטנט
- בדיקת תוקפו של פטנט
- תנאים לכך שאמצאה תהא כשירת פטנט
- הפרת הפטנט
- הייבוא המקביל וזכות הפטנט: עיקרון המיצוי הלאומי והבינלאומי
- חוק הפטנטים, התשכ"ז-1967
- מדגמים – כללי
- פקודת הפטנטים והמדגמים - פירוש
פרשנותו של הפטנט
סעיף 13 לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967 {להלן: "החוק"}, קובע כי - "הפירוט יסתיים בתביעה או בתביעות המגדירות את האמצאה...".סעיף 49 לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967 קובע כדלקמן:
"49. זכויות בעל הפטנט וסייג, לניצול הפטנט (תיקון התשנ"ה)
(א) בעל פטנט זכאי למנוע כל אדם זולתו מנצל בלי רשותו או שלא כדין את האמצאה שניתן עליה הפטנט, בין בדרך המוגדרת בתביעות ובין בדרך דומה לכך שיש בה, לנוכח המוגדר באותן התביעות, עיקר האמצאה שהוא נושא הפטנט (להלן: "הפרה").
(ב) אין במתן הפטנט משום מתן רשות לנצל אמצאה ניצול שלא כדין או בדרך שיש בה משום הפרת זכויות קיימות על-פי כל דין."
משמע, היקף ההגנה המשפטית על הפטנט, או - כפי שמקובל לכנות זאת - "תחום המונופולין של הפטנט" - צריך להיקבע על-פי המוגדר בתביעות. אולם, לבד מן התביעות כולל הפירוט של הפטנט גם חלק נוסף, הוא תיאור הפטנט. התיאור תפקידו להביא את הרקע לפטנט ולתאר את מהותו, מטרותיו ודרכי ביצועו. התביעות תפקידן להגדיר במדוייק ובזהירות את תחום המונופולין. התיאור כולל לעיתים גם שרטוטים.
בית-משפט קמא הגדיר את היחס בין מרכיבי הפירוט, לעניין פרשנותו של הפטנט וקביעת היקפו:
"... פרשנות פטנט אינה שונה מפרשנות של כל מסמך אחר... יש לפרשו 'כמסמך אחיד ושלם' ואין לנתק באופן מלאכותי חלק אחד ממשנהו, על-כן, 'לא יתכן לומר שיש להפריד את התביעות מכל האמור קודם לכן, כאילו נולדו מהאוויר'. ואולם, בבוא בית-המשפט לפרש אם ישנה הפרה הוא ילך קודם כל אל התביעה ורק כשהוא מתקשה להסבירה או כשהוא נתקל באי-בהירויות הוא ייעזר בתיאור שבפטנט.
הפרשנות הנכונה היא, איפוא, עיון בתביעות ופירושן מתוך עצמן, וכשיש אי-בהירות בהן אפשר לפנות לתיאור שבפירוט על-מנת להבהירן או על-מנת להבין מה התכוון הממציא בניסוח התביעות כפי שניסח אותן. בכל מקרה אין הפירוט יכול להרחיב או לצמצם את האמור בתביעות.
לעיתים אין לייחס למונחים בפטנט את המשמעות הטכנית הרגילה והמקובלת שלהם, וזאת כאשר בעל הפטנט ייחס להם בפירוט משמעות אחרת, כמשמעות שלפיה ניסח את הפטנט". על חשיבותם של השרטוטים שבתיאור אמר בית-המשפט:
'החלק הראשון של הפירוט (התיאור) כולל לעיתים גם שרטוטים. לשרטוטים אלה - שלפי מהותם הם מלווים לתיאור המתייחס אליהם - יש גם משקל סגולי משלהם בכל מקום שהתיאור לבדו אינו ברור דיו.'
אכן, פרשנותו של פטנט איננה שונה בעיקרה מפרשנותו של כל מסמך אחר, ולכן יחולו כללי הפרשנות הרגילים החלים לגבי מסמכים. עם-זאת, מתחייבת זהירות פרשנית לאור אופיו וכוחו המיוחדים של הפטנט, כמקנה מעין מונופולין בשוק. כלל פרשנות בסיסי הוא כי את הפטנט יש לקרוא כמסמך שלם, על-מנת שיהיה ניתן לעמוד על כוונת הממציא, כפי שזו באה לידי ביטוי במסמך.
כלשון השופט אשר ב- ת"א (ת"א) 2051/69 אינטקו נ' ספשה, פ"מ עט 240, 243 (1972), 'לא ייתכן לומר שיש להפריד את התביעות מכל האמור קודם לכן, כאילו נולדו הן מהאוויר'. לכן אין לקרוא את תביעות הפטנט במנותק מהנאמר בתיאור ומן המתואר בשרטוטים. אמנם, הפטנט מכוון בראש וראשונה אל בעל המקצוע בתחום או בענף הרלבנטיים, ולכן יש לפרשו לאור הידע המקצועי שהיה קיים במועד המתאים. אולם, מאחר ומלאכת פרשנות הפטנט חותרת להתחקות אחר כוונת הממציא, מותרת גמישות מסויימת במתן משמעות לביטויים ומונחים המופיעים בתביעות, והתיאור שבפירוט יכול לשמש כמילון לביטויים ומונחים אלה. לשון אחר, הממציא יכול במידה מסויימת לשמש לכסיקוגראף של אמצאתו.
כדברי VISCOUNT HALDANE בפסק-דין נודע של בית הלורדים, שעוד אחזור אליו בהמשך הדברים, .BRITISH THOMPSON - HOUSTON COMPANY LD. V. CORONA LAMP WORKS LD, (1922) 39 R.P.C. 49, 67 (להלן: "פרשת CORONA"):
"WE HAVE TO SCAN THE SPECIFICATION WITH THE CLOSENESS WHICH IS REQUIRED IN THE CASE OF ANY INSTRUMENT CONFERRING A MONOPOLY, BUT, SUBJECT TO THIS, ALL WE CAN LEGITIMATELY DO IS TO APPLY THE ORDINARY RULES FOR THE CONSTRUCTION OF WRITTEN INSTRUMENTS. ONE OF THESE... IS THAT THE INSTRUMENT MUST BE READ AS A WHOLE. THE CLAIMING CLAUSES, FOR EXAMPLE, ARE NOT TO BE TAKEN AS STANDING IN COMPLETE ISOLATION. FOR IF THE PATENTEE HAS USED IN THESE CLAUSES EXPRESSIONS WHICH HE HAS ALREADY ADEQUATELY INTERPRETED IN THE BODY OF HIS SPECIFICATION, HE IS ENTITLED TO REFER TO THE SPECIFICATION AS A DICTIONARY IN WHICH THE MEANING OF THE WORDS HE USES HAS BEEN DEFINED."
וראה דברי הלורד DIPLOCK בפרשת CATNIC COMPONENTS LTD. V. HILL :& SMITH LTD., (1981), F.S.R. 60, 65 :
'MY LORDS, A PATENT SPECIFICATION IS A UNILATERAL STATEMENT BY THE PATENTEE, IN WORDS OF HIS OWN CHOOSING, ADDRESSED TO THOSE LIKELY TO HAVE A PRACTICAL INTEREST IN THE SUBJECT MATTER OF HIS INVENTION (I.E. 'SKILLED IN THE ART'), BY WHICH HE INFORMS THEM WHAT HE CLAIMS TO BE THE ESSENTIAL FEATURES OF THE NEW PRODUCT OR PROCESS FOR WHICH THE LETTERS PATENT GRANT HIM A MONOPOLY... A PATENT SPECIFICATION SHOULD BE GIVEN A PURPOSIVE CONSTRUCTION RATHER THAN A PURELY LITERAL ONE DERIVED FROM APPLYING TO IT THE KIND OF METICULOUS VERBAL ANALYSIS IN WHICH LAWYERS ARE TOO OFTEN TEMPTED BY THEIR TRAINING TO INDULGE.'
ראה גם:
(BLANCO WHITE, PATENTS FOR INVENTIONS, 5TH ED. (1983 PP. 9-15, 130-131; TERRELL, ON THE LAW OF PATENTS, 13TH ED. (1982), PAR. 4.27; FOX, THE CANADIAN LAW AND PRACTICE RELATING TO LETTERS .PATENT FOR INVENTIONS, 4TH ED. (1969), PP. 215-218.
הכלל הפרשני האמור מתבטא גם באמנת הפטנטים של השוק המשותף, הקובעת במפורש כי יש לפרש את התביעות לאור האמור בתיאור ובשרטוטים
(ART, 69; W.R. CORNISH COMMUNITY PATENT CONVENTION, INTELLECTUAL PROPERTY, 2D ED., 1989).
אגב, במשפט הגרמני נקוטה הגישה הליבראלית לפיה משמשות התביעות אך בסיס לתחימת האמצאה, אשר נלמדת תוך עיון בתיאור ובשרטוטים ומתוך עמידה על הידע הכולל שבתחום המקצועי GEBRAUCHSMUSTERGESETZ, 3 AUFLAGE (1968)).
הגישה הפרשנית הראויה היא, אם-כן, פרשנותם של הביטויים והמונחים המופיעים בתביעות בשים-לב ליתר חלקי הפירוט, במגמה להעניק לאותם ביטויים ומונחים את המשמעות שבחר ליתן להם הממציא. המשמעות יכולה להיות רחבת היקף ויכול שתהיה מצומצמת, בתנאי שתהיה מעוגנת בפטנט ומובנת לבעל המקצוע בזמן הפטנט.
{הסקירה מתוך פסיקת כב' השופט שמגר ב- ע"א 345/87HUGHES AIRCRAFT OMPANY נ' ELECTRONICS &, פ"ד מד(4), 45 (1990)}

