תקשורת, מחשבים, אינטרנט והרשתות החברתיות
הפרקים שבספר:
- עקרונות כללים וחוק המחשבים
- דברי החקיקה - בזיקה לתקשורת מחשבים, אינטרנט - רשימה
- סדרי דין בעידן האינטרנט
- הבחנה בין פרסום בכלי התקשורת לבין פרסום במאגרי מידע
- חישוב הפיצויים מכוח דיני הקניין הרוחני
- זכויות יוצרים - נזיקין ופיצויים סטטוטורים
- חיפוש באמצעות מנועי חיפוש-חתימה על התחייבות הכולל איסורים
- הקשר בין המשפט הפלילי ובין התפתחות האינטרנט
- סמכות המשטרה לחסום אתרי אינטרנט
- הפרה של הסכם המשתמש
- חוק המחשבים, התשנ"ה-1995
- הגדרות (סעיף 1 לחוק)
- עבירות מחשב (שיבוש או הפרעה למחשב או לחומר מחשב - סעיף 2 לחוק)
- עבירות מחשב (מידע כוזב או פלט כוזב - סעיף 3 לחוק)
- עבירות מחשב (חדירה לחומר מחשב שלא כדין - סעיף 4 לחוק)
- עבירות מחשב (חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת - סעיף 5 לחוק המחשבים)
- עבירות מחשב (פעולות אסורות בתוכנה - סעיף 6 לחוק)
- נזיקין (עוולה בנזיקין - סעיף 7 לחוק)
- נזיקין (נטל ההוכחה - סעיף 8 לחוק)
- נזיקין (פיצויים - סעיף 9 לחוק)
- תיקוני חקיקה (דיני ראיות - סעיף 10 לחוק)
- תיקוני חקיקה (דיני חיפוש ותפיסה - סעיף 11 לחוק)
- חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - נתוני תקשורת), התשס"ח-2007
- חוק העונשין - עבירות מחשב ואינטרנט
- דיני חוזים - הצעה וקיבול
- ברירת הדין בדיני חוזים
- כוונת הצדדים - פרישת רשת שיווקית
- תקנון ודמי שימוש
- חוק הגנת הצרכן - מיהו צרכן?
- עסקת "מכר מרחוק" - סעיפים 14 ו- 18(א)(2) לחוק הגנת הצרכן
- ביטול עסקאות והשבה
- הפרת הוראות חוק הגנת הצרכן - עילת ההטעיה
- שיטת ה"מכירה האישית" והוראות חוק הגנת הצרכן
- חוק ה"ספאם" - שיגור דבר פרסומת
- חוק ה"ספאם" - שיגור דבר פרסומת - כללי
- אחריות המפרסם באמצעות צד ג' - הוכחת ה"ידיעה" תנאי
- חובת תום-הלב של המבקש לסמוך תביעתו על סעיף 30א לחוק התקשורת
- ייצוג חברות בבית-המשפט לתביעות קטנות
- שיקול-דעת בית-המשפט בקביעת הפיצוי על-פי סעיף 30א לחוק
- ההלכה הפסוקה
- הצעת חוק מסחר אלקטרוני, התשס"ח-2008
- שיטת "המכירה האישית"
- חשיפת זהות גולשים באינטרנט
- מחשבים ואינטרנט בזיקה להגנת הפרטיות (חוק לשון הרע, חוק הגנה על הפרטיות, חוק חופש המידע) - מבוא
- חוק הגנת הפרטיות וחוק חופש המידע - איזון ותכליות
- חיסיון, סודיות וקבילות
- חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 בעידן האינטרנט - מבוא
- לשון הרע מהי?
- פרסום מהו?
- דרכי הבעת לשון הרע
- לשון הרע על הציבור
- לשון הרע על המת
- לשון הרע - עבירה פלילית
- לשון הרע - עוולה אזרחית
- פיצוי ללא הוכחת נזק
- קובלנה על-פי סעיף 8 לחוק איסור לשון הרע
- צווים נוספים
- צו ביניים
- אחריות בשל פרסום באמצעי התקשורת
- אחריות המדפיס והמפיץ
- פרסומים מותרים
- הגנת אמת בפרסום
- הגנת תום-הלב
- נטל ההוכחה
- שלילת הגנת תום-לב
- הפרכה של טענות הגנה
- הקלות
- סייג לפרסום ההליכים
- ראיות על אופיו של אדם
- הוכחת פרסום ברבים
- דין שני משפטים
- מות הנפגע
- חובת עדכון
- הלכה פסוקה - לשון הרע ואינטרנט
- חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981- מבוא
- איסור הפגיעה בפרטיות (סעיף 1 לחוק)
- פגיעה בפרטיות מהי? (סעיף 2 לחוק)
- הגדרת מונחים (סעיף 3 לחוק)
- פגיעה בפרטיות - עוולה אזרחית (סעיף 4 לחוק)
- פגיעה בפרטיות - עבירה (סעיף 5 לחוק)
- מעשה של מה בכך (סעיף 6 לחוק)
- הגנה על הפרטיות במאגרי מידע ומאגרי מידע (סעיפים 7 עד 17ט לחוק)
- הגנות - הגנות מה הן (סעיף 18 לחוק)
- הגנות - פטור (סעיף 19 לחוק)
- הגנות - נטל ההוכחה (סעיף 20 לחוק)
- הגנות - הפרכה של טענות הגנה (סעיף 21 לחוק)
- הגנות - הקלות (סעיף 22 לחוק)
- מסירת מידע או ידיעות מאת גופים ציבוריים (סעיפים 23 עד 23ז לחוק)
- דין המדינה (סעיף 24 לחוק)
- מות הנפגע (סעיף 25 לחוק)
- החלת הוראות מחוק איסור לשון הרע (סעיף 27 לחוק)
- ראיות על-שם רע, אופי או עבר של אדם (סעיף 28 לחוק)
- צווים נוספים (סעיף 29 לחוק)
- פיצוי בלא הוכחת נזק (סעיף 29א לחוק)
- אחריות בשל פרסום בעיתון (סעיף 30 לחוק)
- אחריות של מדפיס ומפיץ (סעיף 31 לחוק)
- עונשין בעבירות של אחריות קפידה (סעיף 31א לחוק)
- עוולה בנזיקין (סעיף 31ב לחוק)
- חומר פסול לראיה (סעיף 32 לחוק)
- תקנות הגנת הפרטיות (העברת מידע אל מאגרי מידע שמחוץ לגבולות המדינה)
- תקנות הגנת הפרטיות (תנאים לעיון במידע וסדרי הדין בערעור על סירוב לבקשת עיון)
- חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 - מבוא
- זכות הפרט לקבל מידע - חוק ותכליות
- "מהפכת השקיפות" - הבסיס הרעיוני לחיוב במסירת מידע
- חופש המידע (סעיף 1 לחוק)
- הגדרות (סעיף 2 לחוק)
- ממונה (סעיף 3 לחוק)
- פרסום רשימת הרשויות הציבוריות (סעיף 4 לחוק)
- דו"ח תקופתי (סעיף 5 לחוק)
- הנחיות מינהליות וחוקי עזר (סעיף 6 לחוק)
- מידע על איכות הסביבה (סעיף 6א לחוק)
- נוהל הגשת בקשות והטיפול בהן (סעיף 7 לחוק)
- דחיית בקשות במקרים מסויימים (סעיף 8 לחוק)
- מידע שאין למסרו או שאין חובה למסרו (סעיף 9 לחוק)
- שיקולי הרשות הציבורית (סעיף 10 לחוק)
- מסירת מידע חלקי ומסירת מידע בתנאים (סעיף 11 לחוק)
- תחולה לגבי אדם שאינו אזרח או תושב (סעיף 12 לחוק)
- הגנה על צד שלישי (סעיף 13 לחוק)
- סייגים לתחולת החוק (סעיף 14 לחוק)
- דיוני הוועדה המשותפת (סעיף 15 לחוק)
- תיקון מידע (סעיף 16 לחוק)
- עתירה לבית-המשפט (סעיף 17 לחוק)
- אגרות (סעיף 18 לחוק)
- שונות - ביצוע ותקנות - שמירת דינים - תחילה (סעיפים 21-19 לחוק)
- תקנות חופש המידע, התשנ"ט-1999
- תקנות חופש המידע (אגרות), התשנ"ט-1999
- תקנות חופש המידע (העמדת מידע על איכות הסביבה לעיון הציבור)
- זכויות יוצרים בעידן המחשבים והאינטרנט - מבוא
- דיני זכות יוצרים - תכליות
- מהותה של זכות היוצרים
- רעיון וזכות יוצרים
- העתקה - פגיעה בזכות יוצרים
- נטל הראיה והוכחת ההפרה
- מקוריות
- זכות מוסרית
- דוקטרינת ההפרה התורמת
- דוקטרינת השימוש ההוגן
- הגנת המפר התמים
- דוקטרינת מיצוי זכויות בינלאומית
- הגנת השימוש ההוגן - כללי
- זכויות יוצרים ודיני התחרות
- שימוש בלתי-ראוי בזכויות יוצרים
- סמכות בתי-המשפט
- תוכנת מחשב וזכות יוצרים
- אינטרנט וזכויות יוצרים
- חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007
- מתן חשבונות ובירור חשבונות
- דוגמאות
- "סימני מסחר" בעידן המחשבים והאינטרנט - מבוא
- הגישות השונות
- המבחנים לקיומו של דמיון מטעה
- הפרת סימן מסחר ללא סכנת הטעיה
- מצב של שימוש בסימן זהה ומצב של שימוש בסימן דומה
- ההגנה על סימן מסחר מוכר, איריס מרקוס
- נפקות הרישום של סימן המסחר
- אבחנה בין ארבעה שמות המשמשים במסחר, לפי מידת ההגנה המוענקת להם
- היאבד סימן מסחר מאופיו המבחין?
- תחרות בין הטוענים לזכות בסימן המסחר
- תום-לב
- רישום מקביל של סימנים
- הגנת השימוש בשם
- סימני מסחר - "ייבוא מקביל"
- אתרי אינטרנט - שיווק ופרסום - שמות מיתחם
- פטנטים בעידן המחשבים והאינטרנט -מבוא
- פרשנותו של הפטנט
- בדיקת תוקפו של פטנט
- תנאים לכך שאמצאה תהא כשירת פטנט
- הפרת הפטנט
- הייבוא המקביל וזכות הפטנט: עיקרון המיצוי הלאומי והבינלאומי
- חוק הפטנטים, התשכ"ז-1967
- מדגמים – כללי
- פקודת הפטנטים והמדגמים - פירוש
"סימני מסחר" בעידן המחשבים והאינטרנט - מבוא
פקודת סימני מסחר (נוסח חדש), התשל"ב-1972 {תיקרא להלן: "פקודת סימני מסחר" או "הפקודה"} מגדירה בסעיף 1 לחוק הנ"ל את ההסדרים החקיקתיים המרכזיים הנוגעים לסימני המסחר ומגדירה בין השאר, את המונחים הבאים:"1. הגדרות
"סימן" - אותיות, ספרות, מילים, דמויות או אותות אחרים או צירופם של אלה, בשני ממדים או בשלושה;
"סימן מסחר" - סימן המשמש, או מיועד לשמש, לאדם לעניין הטובין שהוא מייצר או סוחר בהם;
"סימן מסחר רשום" - סימן מסחר הרשום בפנקס סימני המסחר לפי הוראות פקודה זו והוא סימן מסחר לאומי או סימן מסחר בין-לאומי הרשום בישראל..."
מוסד סימני המסחר נולד בשל הצורך להבדיל בין מוצריו של סוחר אחד למוצריו של סוחר אחר המתחרה בו. הסוחר - נהנה מהגנה על המוניטין שלו ומקטין את החשש שהצרכן יטעה בין תוצרתו שלו לזו של סוחר אחר. הצרכן - יכול לאתר בקלות רבה יותר את המוצרים המסויימים שברצונו לרכוש ומוגן מפני הטעיה באשר למקור הטובין. דבר הבא להגן הן על האינטרסים של הסוחר והן על אלה של הצרכן.
לשם השגת מטרות אלו, מקנה פקודת סימני מסחר בסעיף 46 {"זכות ייחודית"} לבעל סימן רשום להשתמש בסימן זה בקשר לטובין אשר לגביהם רשם את סימנו, ובמובן זה הסימן מופקע למעשה בהקשרו המסחרי מנחלת הכלל ולסוחר ניתן מונופול על השימוש בו.
החלטה אם קיימת הטעיה או סכנת הטעיה בין השמות היא בידי בית-המשפט והשאלה המכרעת היא אם בפועל עשוי השם להטעות או לא {ע"א 715/68 פרו-פרו ביסקויט נ' חברת פרומין, פ"ד כג(2), 43 (1969); ע"א 3559/02 מועדון מנויי טוטו זהב נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט, פ"ד נט(1), 873 (2004)}.
דין סימני המסחר וההגנה המוענקת על-פיו לבעל הסימן הרשום הוא ענף אחד בשדה משפטי רחב יותר - דיני הקניין הרוחני - המעניקים הגנה על תוצר רוחני שעשוי להיות בעל ערך כלכלי.
כמו-כן חשוב לזכור כי זכות הקניין הרוחני, ככל זכות קניין אחרת, היא מסוג הזכויות ה"מיוחסות" הנהנות מהגנה חוקתית וחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו המורה אותנו שלא לפגוע בה {ראה סעיף 3 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו}, אלא שההגנה על הקניין הרוחני ועל סימני המסחר בכלל זה, מתנגשת מעצם טיבה וטבעה עם זכות חוקתית אחרת - חופש העיסוק והזכות לתחרות חופשית הנגזרת ממנו.
לעניין האחרון נעיר כי יש לצמצם הגנה זו לתחומים "המשיקים או קרובים לתחום בו הוכר הסימן". הגישה לפרשנות התנאים עצמם, ולבדיקת התקיימותם, צריכה להיות זהירה ויש להידרש לכל מקרה לגופו וזאת כדי לא לפגוע יתר-על-המידה בתחרות ובחופש העיסוק {ע"א 9191/03V&S Vin Spirt Aktiebolag נ' אבסולוט שוז בע"מ, פ"ד נח(6), 869 (2004)}.
הענקת מונופול רחב שוליים לבעל הקניין הרוחני לעשות שימוש ייחודי בקניינו זה, יש בה כדי לפגוע בקיומו של שוק מוצרים חופשי ומגוון המסייע בפיתוח הכלכלה וחיי המסחר. בבואנו לשרטט את גבולותיה של ההגנה על סימן המסחר יש לחתור על-כן, ככל הניתן, לאיזון בין ההגנה הנדרשת על הסימן הרשום ובין "הפקעת" כל סימן אחר, תהא רמת הדמיון ביניהם אשר תהא, מרשות הכלל {ע"א 563/11 ADIDAS SALOMON A.G נ' ג'לאל יאסין ואח', תק-על 2012(3), 9000 (2012)}.

