חוק העונשין - עבירות מחשב ואינטרנט

1. מבוא
אמצעי תקשורת ההמונים הינם רבים ומגוונים והתמקדו בעבר בעיקר בעתונות,טלויזיה וכיוצא באלה. בעידן המודרני קנה לו אחיזה כמעט מוחלטת ומקפת הכלי של האינטרנט. מעמדו כה משפיע עד כי המדיה הכתובה -העתונות-הפכה אותו כלי נוסף בתקשרות עם ההמונים. בקביל אכן ירדה קרנה של מרבית התקשורת הכתובה. כל האמצעים ששלטו בחיי היום יום של ההמיגזר העסקי, הקשר בין פרטים, הפרסום ועוד, התלכדו תחת מטריית הכלי של האינטרנט כשמשיק לאינטרנט המחשב על כל סוגיו. מכשירי הטלפון החכמים הפכו אף הם לכלי עזר לרשתות האינטרנט לכל סוגיהן . אולם בצד עזר לצרכי החברה המודרנית למימוש אינטרסים חיוביים להלקלת חיי היום יום של האזרח הפרטי והמיגזר העסקי, הפך האינטרנט לכלי הרס רב עוצמה באשר פרישתו היא לעין מליוני צופים צעירים ומבוגרים, ילדים, נוער ומבוגר. עבריינות האינטרנט בכל תחומי החיים הפכה לרעה חולה של האנושות. האינטרנט הפך נושא הן בדין הפלילי והן בדין האזרחי. אנו נדון בשער זה בדין הפלילי. בשערים הבאים האינטרנט יידון בזיקה לדינים שונים בתחום הקניין הרוחני, המסחר, לשון הרע, העוולות המסחריות וכיוצא באלה.

2. עבריינות מין
2.1 האם משלוח צ'ט בעל גוון מיני - מקים עילת מסוכנות המצדיקה מעצר
ב- בש"פ 5655/11 {פלוני נ' מדינת ישראל, תק-על 2011(3), 2457 (2011)} עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטתו של בית-המשפט המחוזי.

מדובר במקרה בו הגיש המערער בקשת רשות לערור על החלטת בית-המשפט המחוזי, בה דחה ערר שהגיש המבקש על החלטתו של בית-משפט השלום והורה על עריכת תסקיר מעצר בעניינו של המבקש שלאחריו יוחזר הדיון לבית-משפט השלום לבחינת אפשרות שחרורו לחלופת מעצר.

המבקש, עמד לדין בעבירות של גרם מעשה מגונה בקטינה. על-פי הנטען בכתב האישום, נהג המבקש לשוחח עם קטינות בצ'אטים, וזאת באמצעות תוכנת אינטרנט המאפשרת למשתמשים לערוך שיחות וידאו ולצפות זה בזה. המבקש טען כי עניינו מעלה את השאלה האם מעשים מן הסוג שביצע - אשר לא היו כרוכים בפגישה עם הקטינות או במגע עמן והמסתכמים לדבריו ב"משלוח צ'ט בעל גוון מיני ותו לא" - מקימים עילת מסוכנות המצדיקה את מעצרו.

בית-המשפט קבע כי דין הבקשה להידחות, וכי במקרה דנן, טענותיו של המבקש נטועות כולן בעניינו הקונקרטי והן אינן מעלות סוגיה עקרונית אשר יש בה כדי להצדיק מתן רשות ערעור. כמו-כן, אין מתקיימות בענייננו נסיבות מיוחדות או חריגות מן הסוג העשוי להצדיק לעיתים דיון בפני ערכאה שלישית גם בהיעדר שאלה בעלת חשיבות כללית.

2.2 שימוש בתוכנת הוואסאפ להעברת מסרים ותמונות חושפניות לצורך יצירת קשר מיני עם קטינים
ב- תפ"ח (ב"ש) 14106-08-15 {מדינת ישראל נ' משה זאדה, תק-מח 2016(1), 15373 (2016)} עסקינן בנאשם שקיים התכתבויות מיניות עם קטינים באמצעות קבוצות whatsapp.

מדובר במקרה בו בית-המשפט המחוזי גזר 11 שנות מאסר על מנהל להקת זמר שהורשע בהתאם להודאתו בהסדר טיעון בביצוע שורה ארוכה של עבירות מין בקטינים, תוך שהוא מקיים התכתבויות מיניות עם קטינים והחלפת תמונות חושפניות באמצעות קבוצות whatsapp. פרטית עבורו ועבור הקטין, ושבין היתר מיד לאחר סיום ההתכתבות, ביקש מהקטין למחוק את הקבוצה ולפתוח תחתיה קבוצה חדשה, וזאת בכוונה להעלים את דבר ההתכתבות ואת תוכנה.

בית-המשפט קבע, כי אין ספק שמעשי הנאשם היו קשים וחמורים, שכן לאורך פרק זמן של כ- 3 שנים חילל את האוטונומיה של המתלוננים-הקטינים על גופם, ופעל בשיטתיות ותוך ניצול יחסי האמון המיוחדים בינו לבינם. נוכח האמור, סבר בית-המשפט כי מתחייבת ענישה מחמירה. לצד זאת, ניתן משקל של ממש להודייתו של הנאשם, לחרטה שהביע, ולכך שחסך מהקטינים סבל נוסף ופטר אותם מהצורך להעיד בביהמ"ש. כן יש לתת משקל לגילו הצעיר של הנאשם ולכך שהוא נעדר עבר פלילי. בנוסף, נעתר בית-המשפט לבקשת המאשימה לחייב את הנאשם בתשלום פיצויים לטובת המתלוננים, כאשר מדרג הפיצויים יותאם לחומרת המעשים שביצע.

2.3 ראוי שהענישה בגין העבירות המבוצעות במרחב הווירטואלי תהא ממשית

2.4 ביצוע עבירות מין באמצעות תוכנות הסקייפ והוואסאפ
ב- תפ"ח (יר') 41693-02-14 {מדינת ישראל נ' בנימין זֹהר, תק-מח 2015(3), 14 (2015)} עסקינן בנאשם שניהל שיחות בעלות תוכן מיני עם קטינות באמצעות תוכנות הסקייפ והוואסאפ.

מדובר בנאשם שהורשע בעבירות של ניסיון למעשה מגונה וניסיון להטרדה מינית. הנאשם גלש באתרי צ'אט באינטרנט תחת השם "אבא מפנק", ויצר קשר עם שלוש קטינות, וניהל עמן שיחות בעלות תוכן מיני האמצעות תוכנות הסקייפ והוואסאפ, במהלכן הוחלפו תמונות הנחזות להיות תמונות של קטינות ותמונותיו של הנאשם, לרבות תמונות של פלג גופו העליון חשוף ותמונות של איבר מינו. הנאשם הציע לקטינות להיפגש עמו למטרות מין ובמקרה אחד הגיע לפגישה עם הקטינה מצויד בבקבוק שמן ונעצר על-סף דלת הבניין בו המתין לקטינה. על הנאשם הוטל מאסר בפועל ועל-תנאי.

2.5 הפצת חומר פדופילי באמצעות תוכנת סקייפ
ב- תפ"ח (מר') 37576-12-13 {מדינת ישראל נ' פלוני, תק-מח 2014(3), 38604 (2014)} עסקינן בנאשם שהורשע בשורה של עבירות מין בקטין ופרסום חומר פורנוגרפי פדופילי.

בית-המשפט המחוזי גזר את דינו של נאשם בשורה של עבירות מין בקטין ופרסום חומר פורנוגרפי פדופילי ברשת האינטרנט, כאשר הנאשם תיעד חלק מהמעשים המיניים שביצע במכשיר הטלפון הסלולארי שלו, הן בסרטוני וידאו והן בתצלומי תמונות אותם החזיק ברשותו, ואף הפיץ חלק מהם לאדם אחר באמצעות תוכנת Skype.

2.6 עבירות מין בקטינים דרך רשת האינטרנט - הערעורים נדחו
ב- רע"פ 1201/12 {יוסף קטיעי נ' מדינת ישראל, תק-על 2014(1), 1689 (2014)} נדונו שתי בקשות רשות ערעור, על שני פסקי-דין של בית-המשפט המחוזי, שהוחלט לדון בהן במאוחד.

עניינן של הבקשות, הוא בפרשיה עובדתית משותפת, בגדרה נידונו שני המבקשים ו- 17 נאשמים נוספים בגין ביצוע עבירות מין באמצעות רשת האינטרנט.

ברקע לאירועים, תחקיר של ערוץ 10 שעסק בגברים בוגרים המשתמשים באתרי אינטרנט ליצירת קשר מיני עם קטינים או קטינות. במסגרת התחקיר, הונחו ארבעה תחקירנים להיכנס לאתרי האינטרנט, להציג עצמם כילדה בת 13 ולנהל בשמה שיחות עם הפונים.

שני המבקשים יזמו שיחות מיניות עם התחקירניות, ואף נפגשו עימן. בגין מעשים אלה הורשע המבקש ב- רע"פ 1201/12, המשיג על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי ב- ע"פ 15474-08-11, בביצוע עבירת ניסיון למעשה מגונה וניסיון להטרדה מינית, ובכך הפך את פסק-דינו של בית-משפט השלום.

הבקשה ב- רע"פ 7589/12 הופנתה כלפי פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, בגדרו הורשע המבקש בעבירת ניסיון להטרדה מינית. פסק-הדין אישר את פסק-דינו של בית-משפט השלום.

הבקשות עוררו בין היתר, שלוש סוגיות הנוגעות לממשק של כללי הדין הפלילי, הן המהותי והן הפרוצדוראלי, עם המדיום האינטרנטי. הסוגיה האחת, האם תחקיר עיתונאי שנערך באינטרנט על-ידי תחקירנית שהציגה עצמה כקטינה ובעקבותיו הוגש כתב אישום בעבירת ניסיון, מקים לו טענת הגנה מן הצדק.

הסוגיה השניה עניינה המחשבה הפלילית הנדרשת בעבירת הטרדה מינית המבוצעת באופן אנונימי באמצעות האינטרנט.

הסוגיה השלישית, עוסקת בשאלה האם יש מקום לחרוג מהכלל בדבר פומביות הדיון ופרסום תכניו נוכח היקף החשיפה הטמונה באינטרנט.

בית-המשפט קבע, כי המבקש יזם את השיחות המיניות עם סיוון ללא הדחה מצידה וכן היה מודע לנסיבות עבירת הניסיון להטרדה מינית, לרבות גילה המוצג. בנוסף, מעשיו של המבקש בהגיעו לפגישה עם סיוון בצירוף כוונתו המוכחת להשלים את העבירה יצאו משלב ההכנה והגיעו כדי ניסיון לבצע מעשה מגונה.

על-כן בית-המשפט קבע, כי יש להותיר את פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בעניינו של המבקש על כנו.

המבקש השיג גם על החלטת בית-המשפט המחוזי לפרסם את פרטיו המזהים. בית-המשפט קבע, כי יש לדחות את הערעורים, ולדחות את הבקשות ביתר הסוגיות שלא נידונו בערעור. התוצאה היא, כי הרשעותיהם וגזרי-הדין של המבקשים נותרו על כנם.

2.7 הנאשם העלה לאתרים שונים באינטרנט סרטונים בעלי תוכן מיני ללא ידיעת המתלוננות ותמונות פורנוגרפיות פיקטיביות - הנאשם הורשע
ב- ת"פ (פ"ת) 33837-09-13 {מדינת ישראל נ' י' י' כ', תק-של 2015(2), 75093 (2015)} הנאשם העלה לאתרים שונים באינטרנט, תמונות פורנוגרפיות פיקטיביות שערך באמצעות תוכנת פוטושופ, תוך הדבקת פרצופן של המתלוננות י.ש ואחותה הקטינה, ד.ש, לתמונות הפורנוגרפיות, ללא ידיעתן וללא הסכמתן, לעיתים תוך חשיפת זהות המופיעות בהן כביכול וזאת בין היתר לצורך גירויו המיני.

הנאשם חזר על מעשיו מספר פעמים, וזאת על-אף שנחקר בנושא תחת אזהרה על-ידי המשטרה. בנוסף, במהלך התקופה הרלוונטית, העלה הנאשם לאתרים שונים באינטרנט, שני סרטונים בעלי תוכן מיני בהן נראות המתלוננות א.א וי.ב, אותן צילם במהלך מגע מיני שקיימו עימו, ובכך פרסם את הסרטונים ברבים, תוך חשיפת זהותה של י.ב כמי שמופיעה בו וזאת ללא ידיעתן או הסכמתן של השתיים, בין היתר לצורך גירויו המיני.

בית-המשפט קבע, כי עסקינן במקרה חמור של פגיעה בפרטיות ולשון הרע באמצעות האינטרנט.

פגיעה בשמו הטוב של אדם היא לעולם בעלת תוצאות קשות. ברם, פגיעה בשמו הטוב של אדם על-ידי העלאת פרסומים אל המרחב האינטרנטי טומנת בחובה פגיעה משמעותית וקשה עוד יותר, נוכח היקף החשיפה ומשכה.

במקרה דנן, הנאשם לא הסתפק רק בהעלאת התכנים הפוגענים לאתרי האינטרנט השונים, אלא פעל כדי לקשר בין התכנים לזהותן האמיתית של המתלוננות, תוך שהוא מוודא, כי כל מי שנמצא במעגל החברתי והמשפחתי הקרוב אליהן ייחשף לתכנים הקשים.

מתוך האמון שרכשו לו המתלוננות, שלא העלו על דעתן, כי מקור הפגיעה עלול להיות הנאשם, ונוכח המצוקה הגדולה וחוסר האונים שלהן, אף פנו אליו לעזרה. ברם, לא פניותיהן, לא חקירות המשטרה ואף לא החלטת בית-המשפט הרתיעו את הנאשם מלשוב ולרמוס ברגל גסה את חייהן, את פרטיותן ואת שמן הטוב של המתלוננות שכל חטאן היה, כי סמכו עליו והכניסו אותו אל תוך חייהן.

לאור כל האמור לעיל, בית-המשפט גזר על הנאשם עונש מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי כספי למתלוננות.

2.8 המערער עשה שימוש בתוכנות אינטרנט, ביצירת קשר עם מספר רב של קורבנות, קטינות רכות בשנים, פגע בכבודן וניצל את תמימותן - הערעור התקבל בחלקו
ב- עפ"ג (מרכז) 13982-05-12 {יעקב נסים נ' מדינת ישראל, תק-מח 2012(4), 2397 (2012)} נדון ערעור על גזר דינו של בית-המשפט השלום, בגדרו נדון המערער לעונשים הבאים: 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך 7,500 ש"ח.

המערער עשה שימוש בתוכנות אינטרנט ביצירת קשר עם מספר רב של קורבנות, קטינות רכות בשנים, הוא פגע בכבודן וניצל את תמימותן, גם אם לא נוצרה קרבה פיזית. המערער גרם לקטינות לבצע מעשה מגונה בעצמן, תוך תיעוד במצלמה ושמירת תמונות במחשב.

בא-כוח המערער עתר לאמץ את המלצת שירות המבחן, ולבטל את עונש המאסר בפועל. לטענתו, טעה בית-המשפט קמא, בכך שהתייחס לעבירות שביצע המערער בחומרת יתר, באשר העבירות בוצעו בעולם הוירטואלי, אך ורק במסגרת צ'טים, ללא אלימות, כשהקטינות אינן רואות את המערער, וכשהמערער אינו מנסה ליצור עימן קשר ב"עולם הממשי".

בית-המשפט החליט להתערב בגזר דינו של בית-המשפט קמא והעמיד את עונש המאסר בפועל על 8 חודשים, בנימוק שבגזירת הדין לא ניתן די משקל לשיקולים לקולא העומדים לזכות המערער: גילו, עברו הנקי, וכפועל יוצא העובדה שמדובר במאסרו הראשון על כל המשתמע מכך, לרבות המצוקה הנפשית הקשה שבה היה נתון בעת מעצרו; הודייתו של המערער ומניעת הצורך בהעדת הקטינות וההבחנה שיש לערוך בין עניינו של המערער לעניינם של אחרים שנדונו בפרשיות אחרות.

בעניינו של המערער, במובחן מהמקרים האחרים, הקשר בין המערער לקטינות היה אך ורק בעולם הוירטואלי, הוא לא עשה כל ניסיון לעבות את הקשר באמצעים אחרים, בין אם בבקשות לקשר טלפוני, ולא-כל-שכן בהצעות למפגש ממשי, ובכל מקרה הוא לא ניפגש עמן, ואף בעת קיום הצ'טים הוא לא חשף את עצמו בפניהן.

לאור כל האמור לעיל, בית-המשפט קבע, כי תקופת מאסר בפועל קצרה יותר מזו שנגזרה על-ידי בית-המשפט קמא, תשיג את מטרת הענישה.

אשר-על-כן, בית-המשפט העמיד את עונש המאסר בפועל על 8 חודשים.

2.9 הנאשם ביצע מעשה מגונה בקטינה שהכיר דרך האינטרנט - הנאשם הורשע
ב- תפ"ח (ת"א) 32318-06-10 {מדינת ישראל נ' משה סרנגה, תק-מח 2012(2), 16814 (2012)} המאשימה, ביקשה להרשיע את הנאשם במעשה מגונה {ריבוי עבירות}.

הנאשם הכיר את המתלוננת באמצעות האינטרנט, כאשר הציג הנאשם את עצמו בשם בדוי ובגיל בדוי, בן 24, בעוד שהמתלוננת הציגה עצמה בגילה האמיתי. הנאשם נפגש עם המתלוננת והטריד אותה מינית, לאחר שהגיעו לביתו.
לאור כל האמור לעיל ועל דעת כל חברי ההרכב, אנו מרשיעים את הנאשם בעבירות של מעשה מגונה בקטינה שטרם מלאו לה 16 שנים, שלא בהסכמתה החופשית

2.10 פרסום פרטיה של אישה בניגוד לרצונה באתרי היכרויות ובאתר אירוטי הינה פגיעה מהותית וקשה בפרטיותה
ב- ת"פ (פ"ת) 47244-01-11 {מדינת ישראל נ' נאור עבודי, תק-של 2015(2), 40688 (2015)} עסקינן בנאשם אשר הטריד אישה ופרסם את פרטיה באתרי היכרויות ואירוטיקה.

מדובר במקרה בו נגזר דינו של נאשם שהורשע בחמש עבירות של פגיעה בפרטיות ובעבירה של איומים. העבירות בוצעו כלפי מתלוננת אשר לפני זמן רב עבדה באותו מקום בו הועסק הנאשם. לאחר שעבודתו במקום הופסקה, הטריד הנאשם את המתלוננת בדרכים שונות: הוא שלח מכתבים לביתה, הוא שלח פרחים לביתה, במצורף לפתק המביע אהבה, וכן פרסם את פרטיה באתרי היכרויות ואתר אירוטי, דבר שהביא לפניות רבות מאת גברים אליה. כן התחקה אחריה הנאשם והגיע לאזור מגוריה ומגורי הוריה ומשפגש באמה של המתלוננת אשר שאלה אותו לפשר מעשיו מסר לה הודעה עבור המתלוננת שהיה בה אף מסר של איום.

בית-המשפט קבע, כי במעשים אלו של הנאשם ישנה פגיעה בערכים המוגנים על האדם, ואשר באה לידי ביטוי בפגיעה בפרטיותה של המתלוננת, בחופש הבחירה שלה, באוטונומיה שלה וכן בפגיעה בכבודה ובשמה הטוב, וכי הפגיעה בערכים אלה היא מהותית ומשמעותית.

2.11 ביצוע עבירות מין הנעשים במרחב הווירטואלי אינם חמורים פחות מאלו הנעשים בעולם המציאות
ב- ע"פ 707/14 {פלוני נ' מדינת ישראל, תק-על 2015(3), 814 (2015)} עסקינן בנאשם שביצע דרך האינטרנט עבירות מין רבות וחמורות בקטינות.

במסגרת ערעור על גזר דינו של גבר בשנות הארבעים לחייו שביצע במשך עשור עבירות מין רבות וחמורות דרך האינטרנט בעשרות קטינות בגילאי 14-10, נדרש בית-המשפט העליון להתמודדות עם תופעת עבירות המין במרחב האינטרנטי. בתוך כך, נקבע כי על בית-המשפט להישיר מבט אל המציאות הווירטואלית ולהכיר בכך שמעשים הנעשים במרחב הווירטואלי אינם חמורים פחות מאלו הנעשים "בעולם המציאות", כשהזמינות המידית, האנונימיות, הסיכון המועט והיכולת ליצור קשר עם קורבנות רבים הופכים את עבירות המין בזירה האינטרנטית למסוכנות אף יותר. עם-זאת, מכיוון שטרם הצטברה פסיקה בהיקף המגבש מדיניות ענישה ברורה - יופחת עונשו של המערער מ- 14 שנות מאסר ל- 12.

2.12 עבירות מין בקטינים תוך שימוש באינטרנט
ב- ע"פ 6357/11 {אבינועם ברברמן נ' מדינת ישראל, תק-על 2013(2), 12420 (2013) עסקינן בנאשם שהורשע בעבירות מין בקטינים תוך שימוש באינטרנט.

בית-המשפט העליון דחה ערעורו של אדם שהורשע בשורה של עבירות מין כלפי קטינות, עימן יצר קשר באמצעות רשת האינטרנט, ונידון לעונש מאסר ממושך, וקבע כי על עונש המאסר הממושך לבטא את חומרת המעשים ולשמש גורם מרתיע תוך העברת מסר עונשי מובהק.

2.13 נאשם בעבירות מין שיצר קשר עם המתלוננת באמצעות תוכנת ICQ
ב- ע"פ 3467-11 {המערער ב- ע"פ 3457/11 והמשיב ב- ע"פ 3855/11: נ' המשיבה ב- ע"פ 3457/11 והמערערת ב- ע"פ 3855/11, תק-על 2012(1), 8346 (2012)} עסקינן בשני ערעורים על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי לנוער בעבירות מין.

מדובר במקרה בו הוגשו שני ערעורים על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי לנוער, כאשר עניינו של התיק, הרשעת המערער במספר עבירות מין במתלוננת המערער משיג הן על הרשעתו והן על חומרת העונש, והמדינה משיגה על קולת העונש. בין היתר המערער יצר קשר עם המתלוננת באמצעות תוכנת ICQ.

בית-המשפט פסק כי דין שני הערעורים להידחות, וכי לא ניתן לומר כי העונש שהושת בענייננו "חורג באופן קיצוני מרמת הענישה המקובלת".

2.14 עבירות מין ב"רשת" האינטרנט
ב- ת"פ (ת"א) 6325-05-12 {מדינת ישראל נ' זאב בוידק, פורסם באתר האינטרנט נבו (20.10.13)} נדון גזר דין בו הופנו שני אישומים כלפי הנאשם.

הנאשם פנה לילדה כבת 14 אז, ילידת 09.10.95, באתר צ'ט ובאמצעות תוכנת מסנג'ר, החל לנהל אתה קשר של התכתבות באמצעות האינטרנט והתוכנה הנ"ל, ובמהלך הקשר שיגר לילדה מספר התייחסויות חוזרות בעלות אופי מיני, לרבות לגבי יחסי מין. בנוסף גם שוחח עם הילדה בטלפון.

בהקשר לאמור, היתה גם פעילות של שוטרת סמויה שהתחזתה באתרים ובחדרי צ'ט שונים לילדה בת 13 בשם נועה שכינויה "נועה 13", כדי ללכוד פדופילים.

הסוכנת הונחתה שלא ליזום קשר מיוזמתה ולהשיב לפניות של גברים מבוגרים, עימם היה עליה לשתף פעולה בשיחות ועד הסכמה לפגישה פנים אל פנים.

הנאשם - שכינויו החד-משמעי היה "שרירי בילדה" - פנה לסוכנת, שהתחזתה כאמור כילדה בת 13 ואף שלחה לנאשם תמונות של ילדה, ובעשרות הזדמנויות שונות "שוחח" איתה {למעשה, התכתב באמצעות אתר צ'ט ומסנג'ר}.

במהלך שיחות אלו שיגר הנאשם לסוכנת התייחסויות והצעות חוזרות בעלות אופי מיני.

לבסוף קבע הנאשם עם "הילדה" מפגש בדירה, שכביכול היתה דירת סבתה של הילדה, כשלא היה בדירה איש. ביום 05.12.10, בחופשת חנוכה, הגיע הנאשם לדירה למפגש המתוכנן ובכיסו קונדומים.

בית-המשפט הבהיר כי כפי שאמר כב' הש' עמית ב- בש"פ 2065/13 {פלוני נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (22.03.13)} מדובר במסוכנות מסוג חדש, שקשה מאוד להתגונן מפניה.

אם בעבר יכול היה הורה לשמור על ילדו שלא יסתובב לבדו במקומות מסוכנים או בשעות חשכה, עתה מתקשה ההורה להגן על ילדיו כשהסכנה אורבת לילד בחדרו, במחשבו או מתוך הטלפון החכם שלו.

בנוסף, קוראת האנונימיות של הרשת וקלות הקשר שבה לטורפים מסוג חדש, שלא היו מעיזים לצאת ולצוד טרפם ברחובות בעבר. טורפים אלו פוגעים בסתר, כביכול ללא כל סיכון מצדם, בשדות הציד הנרחבים של האתרים והתוכנות הייעודיים לשיחות, הרבים לאין ספור.

אשר-על-כן, גזר בית-המשפט על הנאשם את העונשים הבאים:

א. מאסר בפועל בן תשעה חודשים, בניכוי ימי מעצרו לפי רישומי שב"ס;
ב. מאסר על-תנאי בן שנה למשך שנתיים מיום שחרורו, שלא יעבור עבירת מין מכל סוג הקבועה בחוק העונשין, לרבות ניסיון;

ג. מאסר על-תנאי בן שלושה חודשים למשך שנתיים מיום שחרורו, שלא יעבור כל עבירה לפי החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1988;

ד. פיצוי לנפגעת באמצעות אחד מהוריה לפי טופס פרטי נפגע עבירה קטין שיועבר על-ידי המאשימה למזכירות, בסך של 2,000 ש"ח.

2.15 הנאשם החזיק במחשביו חומר פדופילי בניגוד לחוק - הנאשם הורשע
ב- ת"פ (פ"ת) 14845-06-14 {מדינת ישראל נ' ג'פרי קרילקר, תק-של 2016(1), 117750 (2016)} הנאשם הורשע על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן ובו אישומים בעבירות של פרסום חומר תועבה אסור והחזקת פרסום תועבה.

הנאשם החזיק בביתו מחשב נייד ומחשב נייח. באמצעות מחשבים אלה גלש הנאשם ברשת האינטרנט והחזיק בתוכנת emule, תוכנת שיתוף קבצי מחשב ברשת האינטרנט המאפשרת העברת נתונים בין שני מחשבים או יותר, לרבות תמונות וקבצי וידיאו. הנאשם הוריד למחשבים בביתו, באמצעות תוכנת emule, חומר פדופילי, בין היתר תמונות וסרטים תוך שהוא משתמש במילות חיפוש שונות. במהלך תקופה זו העביר הנאשם לאחרים, שזהותם אינה ידועה, תמונות של קטינים וקטינות בעירום מלא או חלקי, בעלות תוכן פדופילי.

בית-המשפט גזר את דינו של הנאשם לעונש מאסר ברף התחתון של המתחם, אשר ירוצה בעבודות שירות, לצד מאסר מותנה מרתיע, קנס משמעותי וצו מבחן הכולל תכנית לשיקום מונע.

2.16 החזקת חומר תועבה במחשב לשימוש עצמי
ב- ת"פ (יר') 53529-07-10 {מדינת ישראל נ' ולדימיר בן אלכסנדר מירסקי, פורסם באתר האינטרנט נבו (08.10.13)} נדון כתב האישום מתוקן, בו יוחסה לנאשם העבירה של החזקת חומר תועבה ובו דמותם של קטינים לפי סעיף 214(ב3) לחוק העונשין.

לפי כתב האישום, בין התאריכים 04.07.07-03.07.07 הוריד למחשבו האישי, באמצעות תוכנה לשיתוף קבצים, שלושה סרטים בהם מוצגים קטינים בפעילויות מין שונות, וביום 14.04.08 החזיק בביתו שני תקליטורים המכילים שלושה סרטים בהם מוצגות קטינות המנוצלות לפעילויות מין.

בית-המשפט הבהיר כי עקב הודאתו של הנאשם בעובדות כתב האישום, כי החזיק ברשותו, בביתו, סרטים המכילים חומר תועבה ובהם דמותם של קטינים, טענותיו של הסנגור לגבי הפרשנות הראויה של המונח "החזקה" בכל הנוגע לקבצים שהורדו על-ידי הנאשם למחשבו באמצעות תכנת שיתוף קבצים כלל אינן רלבנטיות לעניין זה.

הנאשם הודה בכל עובדות כתב האישום. מכאן בהכרח, כי הודה גם ברכיב "ההחזקה".

בית-המשפט סבר כי הנאשם ביקש לחזור בו מהודאתו בעובדות כתב האישום, אולם טענתו השלישית של בא-כוח הנאשם הפיגה מחשבה זו, כאשר שב וטען שהנאשם נטל אחריות מלאה על מעשיו והחזיק בעשרות קבצים של סרטי קטינים.

בית-המשפט הבהיר את חומרת העבירה של החזקה בחומרים פורנוגרפיים המכילים דמותם של קטינים תורמת ומעודדת ייצור והפצה של חומרים כאלו, המופקים תוך ניצול מיני של קטינים, בהם ילדים רכים בשנים, לשם סיפוק צרכים אפלים של אותם צרכנים {ע"פ (מחוזי-מרכז) 756-01-08 ירון פולק נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (28.05.08)}.

סיכומו-של-דבר, בית-המשפט קבע כי סוג העבירה שביצע הנאשם, טיבה וחומרתה, אי נטילת אחריות מלאה מצידו לעבירה, והיעדר המלצה מצד שירות המבחן להימנע מהרשעתו של הנאשם, בצירוף היעדרן של נסיבות אישיות יוצאות דופן - כל אלו, בהתקבצם יחד, מחייבים הרשעתו של הנאשם בדין, ועל-כן, בית-המשפט הרשיע את הנאשם בדין בהתאם.

בגזר הדין בית-המשפט קבע כי בנוגע לסוג העונש, הוא מקבל את המלצת שירות המבחן בדבר הטלת עונש של של"צ, בצירוף מאסר מותנה, על הנאשם.

עונש זה הוסכם במסגרת הסדר הטיעון במקרה של הרשעה, והוא תואם את מתחם הענישה ההולם את סוג העבירה בהתחשב בנסיבות ביצועה {החזקה לצורך עצמי ושלא למטרות רווח; החזקה של מספר מועט יחסית של סרטי תועבה; אי-הפצת החומר לאחרים} ובנסיבותיו האישיות של הנאשם {רווק, בעל עבר פלילי, נקי}.

שרות המבחן המליץ להעמיד את מכסת השעות על 200 שעות. הנאשם עוסק בעבודות הובלה, עבודות פיזיות קשות, שבוודאי מפילות עיפות גדולה על עבודתו. אעמיד על מכסת השעות של של"צ על 150 שעות.

עוד קבע בית-המשפט כי הנאשם יבצע שרות לתועלת הציבור בהיקף של 150 שעות על-פי התכנית שגובשה על-ידי שרות המבחן.

בנוסף, הטיל בית-המשפט על הנאשם 6 חודשי מאסר על תנאי, אותו לא ירצה, אלא-אם-כן, יעבור תוך 3 שנים מיום מתן גזר הדין עבירה של החזקת חומר תועבה.

ב- רע"פ 3262/14 {פלוני נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (12.05.14)} הורשע הנאשם בביצוע שש עבירות מין בקטינים (באמצעות תוכנות סקייפ, מסנג'ר, ו- איי.סי.קיו), ובמפגשים עימם לפי סעיפים 3(א)(3) בצירוף סעיף 3(א)(6)(א סיפא) לחוק למניעת הטרדה מינית, וכן שתי עבירות של ניסיון להטרדה כזו, לפי סעיפים אלו בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין, שלוש עבירות של מעשה סדום בקטין שמלאו לו ארבע-עשרה שנים וטרם מלאו לו שש-עשרה שנים, לפי סעיף 347(א)(1) לחוק -מעשה, לפי סעיף 347(א)(1) בצירוף סעיף 350 לחוק העונשין. בהתחשב בחומרת העבירות אל מול נסיבות חייו הקשות והחריגות של הנאשם (מצבו הבריאותי) השית עליו בית-משפט השלום את ההעונשים הבאים: 12 חודשי מאסר בפועל; 6 חודשי מאסר על-תנאי למשך שלוש שנים, לבל-יעבור עבירות לפי חוק הטרדה מינית בהן הורשע או עבירת מין מסוג עוון וכן 10 חודשי מאסר על-תנאי למשך שלוש שנים, לבל-יעבור עבירת מין מסוג פשע. הנאשם ערער על חומרת העונש, אולם בית-משפט המחוזי דחה את ערעורו. בקשה לרשות ערעור לבית-המשפט העליון התקבלה גם היא, אך ערעורו נדחה מהנימוק כי מידת העונש שהושת על המערער הינו מתון ואינו מצריך הקלה נוספת.

3. הימורים
3.1 הימורים אסורים באמצעות אתרי אינטרנט
ב- ת"פ (ת"א) 55159-11-13 { מדינת ישראל נ' אריה אברם, תק-מח 2014(1), 23836 (2014)} עסקינן בנאשם שביצע עבירות הימורים אסורים באינטרנט.

הנאשם הורשע על-פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירות של איסור הגרלות והימורים בכך שהקים ביחד עם אחרים אתר אינטרנט שכונה "www.Play2Bet.com", ובו אירגן וערך הימורים בלתי-חוקיים בניחוש תוצאות משחקים ותחרויות ספורט, כאשר הוא מתפעל אותו באמצעות מתכנתים שגייס ומנהלים טכניים שפעלו לטשטוש מקור כספי ההימורים, באופן שהאתר נראה כאילו איננו פועל ממדינת ישראל.

3.2 הגבלת גישה לאתרי הימורים באינטרנט - הערעור נדחה
ב- עע"מ 3782/12 {מפקד מחוז תל-אביב-יפו במשטרת ישראל נ' איגוד האינטרנט הישראלי, תק-על 2013(1), 11721 (2013)} משטרת ישראל הוציאה צווים להגבלת גישה לאתרי הימורים באינטרנט. בית-המשפט המחוזי, נעתר לעתירת איגוד האינטרנט הישראלי ופסק, כי הצווים הוצאו בחוסר סמכות וכי דינם להתבטל. מכאן ערעורה של משטרת ישראל, ובגדרו בקשתה להשיב את הצווים על כנם.

בית-המשפט קבע, כי סעיף 229 לחוק העונשין, איננו מקנה למפקד מחוז במשטרה את הסמכות להוציא צווים המכוונים לספקיות הגישה לאינטרנט, המורים להן לחסום את הגישה לאתרי הימורים. נקבע, כי נדרשת לשם כך הסמכה מפורשת בחקיקה, ולא ניתן להסתפק בהסדר הנוכחי, שאין בו הסמכה להורות לצד ג' לסייע לרשויות האכיפה בהפעלת הסמכות.

מטעם זה, בית-המשפט דחה את הערעור.

3.3 עריכת משחקים אסורים באינטרנט - הבקשה נדחתה
ב- ת"פ (מרכז) 31564-12-09 {מדינת ישראל נ' ראובן גבריאלי ואח', תק-מח (1), 23230 (2013)} נגד המבקשים, נאשמים 2, 4 ו- 5 ואחרים, הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של ארגון ועריכת משחקים אסורים, הלבנת הון ועבירות מיסים שונות.

המבקשים העלו טענות מקדמיות כגון: שיהוי, התיישנות ואכיפה סלקטיבית, אשר לדידם מקימות עילה לביטולו של כתב האישום.

באת-כוח המשיבה, הצביעה על הליכים שננקטו נגד הנאשמים בגין הפעלת מיזמי הימורים באינטרנט, בין היתר, מיזם שהחל לפעול בשנת 2004, שנה טרם תחילת האכיפה בתחום. זאת ועוד, לשיטת המשיבה, הואיל והמיזם דנן הופעל בתחנות דלק ובתי קפה, יש ללמוד גזירה שווה ממארגני הימורים שפעלו באתרים אלו, להבדיל מאתרי אינטרנט וכנגד אלו הוגשו כתבי אישום כבר בשנות ה- 90 ואף קודם לכן.

בית-המשפט קבע, כי אכיפה בררנית הינה עניין שבעובדה, אשר יש להוכיח באמצעות ראיות. הואיל וטרם הוחל בשמיעת הראיות, ממילא קיומה לא הוכח. זאת ועוד; אף אם קיימים מפעילי אתרים אינטרנטיים, אשר לא הוגשו נגדם כתבי אישום, אין בכך כדי ללמד בהכרח, על שרירות לב או שיקולים פסולים. כל מקרה נבחן לגופו ועל-פי נסיבותיו. חזקת חוקיות המנהל נזקפת לזכות הרשות ולפיה, היא פועלת באורח תקין ובגדר שיקול-הדעת הקנוי בידה, תוך קביעת סדרי עדיפויות והתחשבות במשאבים, כמו גם בשיקולים ראייתיים ושיקולים ענייניים אחרים.

לאור כל האמור לעיל, בית-המשפט דחה את הטענות המקדמיות.

4. שימוש במאגר מידע אינטרנטי בניגוד לרצון המבקשת - הבקשה נדחתה
ב- רע"א 8304/09 {בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' דפי זהב בע"מ, תק-על 2009(4), 3224 (2009)} נדונה בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית-המשפט המחוזי, בגדרה נדחתה בקשת המבקשת למתן צו מניעה זמני.

המבקשת, בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, מפעילה אתר אינטרנט שבאמצעותו ניתן לברר פרטי התקשרות מסויימים של מנויה. אתר 144 מבוסס על מאגר מידע של המבקשת, המנוהל ומתוחזק על-ידה. המשיבה, דפי זהב בע"מ, מפעילה אף היא אתר אינטרנט שבו ניתן לחפש פרטי התקשרות של מנויים של המבקשת.

הנתונים המוצגים באתר דפי זהב "נשאבים" מאתר 144, זאת לאחר שהמשיבה פרצה את ההגנות הטכנולוגיות שהעמידה המבקשת בפני מהלך שכזה. המבקשת הגישה לבית-המשפט המחוזי בקשה למתן צו מניעה זמני, אשר יאסור על המשיבה להמשיך ולפעול בדרך הנזכרת.

הבקשה התבססה על מספר עילות משפטיות: הפרת זכויות יוצרים; עוולה לפי חוק המחשבים; פגיעה בפרטיות; עשיית עושר ולא במשפט; ועילה חוזית. בית-המשפט דחה את הבקשה לצו מניעה זמני. באשר לחלק מן העילות ציין בית-המשפט, כי ההכרעה בהן אינה פשוטה והיא דורשת בירור מעמיק, אשר מקומו בגדר הדיון בתיק העיקרי.

את החלטתו ביסס בית-משפט קמא, במידה רבה על פסק-דינו של בית-המשפט ב- רע"א 2516/05 {מעריב - הוצאת מודיעין בע"מ נ' חברת אול יו ניד בע"מ, לא פורסם (07.05.06)}. גם טענות הצדדים בגדר הבקשה לרשות ערעור מתמקדות בפסק-דין זה ובמידת הדמיון או השוני בינו לבין המקרה דנא.
בעניין מעריב נדונה שאלת הלגיטימיות בהתנהלותה של חברה אשר ריכזה באתר אינטרנט שבבעלותה, מאגר של מודעות "דרושים", שפורסמו על-ידי מעסיקים בעיתונות ובאתרי אינטרנט. בין היתר, התעוררה השאלה, האם יש בפרסום המאגר משום הפרה של זכויות יוצרים של העיתון או אתר האינטרנט בו התפרסמו המודעות וכן, האם יש בכך משום עשיית עושר ולא במשפט.

בית-המשפט המחוזי דחה בקשה לצו מניעה זמני נגד הפרסום, ועל החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור.

בית-המשפט העליון, בהרכב שלושה, דן בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על-פיה, אולם דחה את הערעור. בית-המשפט ציין, כי השאלות שבמחלוקת הינן שאלות קשות, שטרם התבררו כל צורכן בפסיקה. בית-המשפט גרס, כי יש לברר את השאלות לעומקן בגדר ההליך העיקרי וכי אין בסימני השאלה לגבי התנהלות החברה המפרסמת את המאגר כדי להצדיק מתן צו מניעה זמני.

המבקשת טענה, כי יש להבחין בין המקרה הנוכחי לבין המקרה נשוא פסק-הדין בעניין מעריב. לטענת המבקשת, בשונה מן הנסיבות בעניין מעריב, היא נטלה חלק פעיל בארגון ובמיון הנתונים המופיעים באתר 144. כמו-כן נטען, כי המשיבה העתיקה מן המאגר גם אלמנטים הקשורים לאופן הצגת הנתונים ולא רק את הנתונים עצמם.

המבקשת הוסיפה וטענה, כי בהתנהלותה של המשיבה, יש משום עוולות נוספות, אשר לא נדונו בעניין מעריב. לטענתה, פריצת מאגר הנתונים שלה מהווה פגיעה בפרטיותם של המנויים וכן עוולה לפי סעיף 4 לחוק המחשבים.

עוד נטען, כי יש בהתנהלותה של המשיבה משום הפרה של תנאי השימוש באתר 144. טענה נוספת היא, כי מעשי המשיבה עומדים בניגוד להסכמה חוזית שהושגה ביניהן בעבר, לפיה תעביר המבקשת למשיבה קובץ נתונים לצורך הפקת מדריכי טלפון מודפסים והמשיבה לא תעשה בנתונים אלו שימוש למטרה אחרת.

המשיבה הכחישה את טענות המבקשת. לטענתה, הנתונים המופיעים באתר 144 נמסרים על-ידי המנויים ולמבקשת אין יד ביצירתם. לטענת המשיבה, דווקא התנהלותה של המבקשת מנוגדת לכללי התחרות ההוגנת, וזאת בשל כך שהיא מנצלת את היותה מונופול בתחום התקשורת הקווית על-מנת לצבור יתרון על פני מתחרותיה גם בתחום החיפוש. עוד טענה המשיבה, כי המבקשת היא זו שמפירה את זכויות היוצרים של המשיבה, וזאת על-ידי כך שהיא משתמשת בסיווגים שפותחו על-ידה. המשיבה הוסיפה, כי ההסכם שנחתם בעבר בינה לבין המבקשת אינו מטיל עליה כל מגבלה לגבי שימוש בנתונים המופיעים באתר 144.

בית-המשפט דחה את הבקשה לרשות ערעור, וקבע, כי אף אם יש הבדלים מסויימים בין המקרה שנדון בעניין מעריב לבין המקרה דנא, אין בכוחם של הבדלים אלו כדי לשנות מן המסקנה, לפיה אין להכריע בשאלות המשפטיות הלא פשוטות המתעוררות בענייננו בגדר בקשה לסעד זמני.

5. עבירות הונאה והפרת אמונים תוך כדי שימוש במחשב
ב- ת"פ (ק"ג) 14682-06-13 {מדינת ישראל נ' יהודה זנו, פורסם באתר האינטרנט נבו (25.05.2014)} נדון גזר דין בו הנאשם הזמין מכשירים קוראי כרטיסים מגנטים שבאפשרותם להעתיק נתונים מעל גבי כרטיסים מגנטיים.

הנאשם הגיע לתחנת הדלק מצוייד במכשירים ובמסגרת עבודתו כמתדלק נהג להעביר את כרטיסי האשראי של הלקוחות בשני המכשירים שקראו את הנתונים שלהם, ובהמשך חיבר המכשירים למחשב, והעתיק את כל הנתונים באמצעות תוכנת מחשב וזאת לכרטיסי החיוב של בת זוגו שתוקפם פג.

כמו-כן, נהג להשתמש בכרטיסי אשראי של הלקוחות לצורך רכישת פריטים.

הסכומים בהם רכש מוצרים במרמה בשווי כולל של 45,777 ש"ח, וניסה לרכוש פריטים במרמה בשווי כולל של 33,393.5 ש"ח.

בית-המשפט מצא כי מדובר בתכנון מוקדם, בתחכום, בניצול עבודתו כמתדלק תוך הפרת אמון של מעסיקו, הוא הפר גם אמון של הלקוחות שמסרו לידיו כרטיסי החיוב שלו מתוך אמונה שיעשה בהם אך ורק שימוש לצורך רכישת דלק.

מדובר בתקופה שנעה מ- 18.02.13, המועד שפנה לחב' טופולד ועד מועד העבירה האחרון ב- 06.05.13, מועד בו נתפס.

בית-המשפט סבר כי אלמלא נתפס היה ממשיך בשלו, שהרי יצא למסע קניות נמשך ברחבי אשדוד ואף מחוצה לה. לעיתים שוב ושוב באותה חנות.

הרכישות לא היו רק דברי מזון בשופרסל, אלא מכשירים אלקטרוניים, מכשירים מוזיקלים, צעצועים ועוד.

בית-המשפט הבהיר כי לא יעלה על הדעת, כי בגין למעלה מ- 100 עבירות בהן הודה, בית-משפט יסתפק במאסר בעבודות שירות, כעתירת הסניגור.

גם אם בית-המשפט מתחשב בשיקולי שיקום, יש צורך בהלימה בין מספר העבירות, חומרתן ונסיבותיהן והנזק שגרמו לציבור - לבין העונש שיוטל עליו.

על-פי המתחם הראוי, מבלי להתחשב בנסיבות אישיות, היה מקום לגזור דינו בגין כל אחד מן האישומים לתקופת מאסר הנעה בין 10 חודשים ל- 24 חודש בהתאם לחומרת האישומים ומספר העבירות.

אך ורק בשל שיקולי שיקום לא יגזר דינו לעונש הראוי שגם לאחר החפפה של מאסרים אמור לעמוד על תקופה שלא תפחת מ- 6 שנים.

משכך, לא יגזר דינו בנפרד בגין כל אחד מהאישומים, ובהתחשב בהליך השיקומי בו החל, בנסיבותיו האישיות ועל-מנת ליתן לו אופק חיובי אפשרי, יגזר דינו לתקופת מאסר אחת המגלמת בתוכה כל הפקטורים האמורים לעיל.

בהתחשב במהות העבירה ונסיבותיה ולאחר שקילת האינטרס הציבורי מול נסיבותיו/ה האישיות של הנאשמ/ת ועברו/ה, בית-המשפט דן את הנאשמ/ת למאסר בפועל לתקופה של 3 שנים, בניכוי התקופה שנעצר; 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנה/ים והתנאי הוא שלא ת/יעבור עבירות בהן הורשע; קנס בסך של 5,000 ש"ח או 100 ימי מאסר תמורתו, כאשר הקנס ישולם ב- 5 תשלומים שווים ורצופים החל מה- 10 בחודש השני, לאחר מועד התשלום ה- 15 של הפיצוי.

אם לא ישלם אחד מן התשלומים במועדם יעמוד כל הסכום לפרעון מיידי.

בנוסף, קבע בית-המשפט כי הנאשם ישלם פיצוי למתלוננים בסכום כולל של 45,777 ש"ח שיחולק למתלוננים באופן יחסי.

הפיצוי ישולם ב- 15 תשלומים שווים ורצופים החל מה- 10 בחודש השני ממועד שחרורו מהכלא.

אם לא ישלם אחד מן התשלומים במועד יעמוד כל הסכום לפירעון מיידי ויגבה כקנס.

הנאשמ/ת ת/יחתום על התחייבות בסך 50,000 ש"ח להימנע מביצוע העבירה/ות בה/ן הורשע במשך 3 שנה/ים מיום מתן גזר הדין.

6. זיוף תעודת זהות באמצעות תוכנת מחשב
ב- ת"פ (יר') 49306-06-12 {מדינת ישראל נ' ברק זעפרני, פורסם באתר האינטרנט נבו (16.12.14)} נדונה סוגיה בה התקשר חברו של הנאשם וביקש ממנו לזייף עבורו תעודת זהות על-שם אדם אחר בשם נתנאל סעדון ואמר לנאשם כי ישלם לו סך של 1,000 ש"ח עבור התעודה.

הנאשם, חברו ונתנאל סעדון הלכו יחדיו לביתו של אדם אחר ואיתם התעודה האמיתית של נתנאל סעדון, שם זייף הנאשם את תעודת הזהות באמצעות תוכנת מחשב, כך שיצר תעודה חדשה ובה פרטים של אדם בשם יונתן חדד הנושאת את תמונתו של נתנאל סעדון ונחזית להיות תעודת זהות תקנית שהונפקה כדין.

בתמורה לכך שילם חברו של הנאשם לנאשם סך של 1,000 ש"ח, כפי שהוסכם ביניהם.

הנאשם עסק כעצמאי בתחום המחשבים לצד לימודיו התורניים וכיום לומד בכולל לצד עבודתו, בתחילה כשכיר בחנות מחשבים ובהמשך כעצמאי במסגרת חברה שהקים לשירותי מחשב.

בנוגע לביצוע העבירה, הנאשם נטל אחריות מלאה לביצועה ומסר כי לא ידע מה מטרת התעודה המזוייפת וכי פעל מתוך מחוייבות לחבר אשר סייע לו בעבר והבטיח לו כי הדבר נעשה למטרה חיובית וכן בשל צורך כספי לנוכח המצב הכלכלי הקשה בו היה נתון באותה עת.

בית-המשפט סבר כי אין מדובר בעבירה פשוטה, שכן הנאשם ביצע את העבירה בתמורה לבצע כסף, זייף מסמך רשמי תוך שימוש בפרטי האדם האחר והכל תוך שימוש בתוכנת מחשב לשם כך.

כמו-כן פוטנציאל הנזק כתוצאה מזיוף המסמך הוא משמעותי, אולם בפועל הוא לא מומש.

בית-המשפט סבר כי מדובר בעבירה במדרג חומרה בינוני וכי יש צורך בהוכחת פגיעה קשה וקונקרטית בשיקומו של הנאשם, כדי לשקול את ביטול הרשעת הנאשם.
בית-המשפט הוסיף על האמור כי הנאשם לא הביא ראיות במידה מספקת לפגיעה קונקרטית בעיסוקו בעתיד כרב או כדיין וכי שאלת הרשעתו או אי-הרשעתו היא זו שתכריע, שכן במקצועות מסוג זה כל מעורבות בפלילים תבחן ללא קשר לשאלת ההרשעה, ולא מוצדק להעלים מידע זה מהרשויות טרם החלטה בעניין על-ידי הגורם המוסמך.

מכל מקום הנאשם נמצא רק בראשית דרכו והשאלה תיבחן בבוא העת כאשר יסיים את לימודיו.

צויין כי הנאשם עובד באופן מסודר בתחום המחשבים כעצמאי, כך שפרנסתו לא תפגע.

בית-המשפט החליט להטיל על הנאשם עונש ברף התחתון של המתחם וגזר על הנאשם 3 חודשי מאסר, כאשר הנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם יעבור בתוך שנתיים מיום מתן גזר הדין על עבירת זיוף.

עוד גזר בית-המשפט על הנאשם - ביצוע שירות לתועלת הציבור, בהיקף של 100 שעות, במסגרת "איחוד והצלה" בהתאם לתכנית שירות המבחן.

במידה ויהא צורך לשנות מקום ההשמה, יבצע שירות המבחן את השינוי, וידווח על כך לבית-המשפט.

בית-המשפט גזר על הנאשם גם צו מבחן למשך שנה מיום מתן גזר הדין, כאשר הובהר לנאשם, כי במידה ולא ימלא אחר צו השירות לתועלת הציבור או המבחן, עונשו ידון מחדש.

בנוסף גזר בית-המשפט על הנאשם קנס בסך 1,000 ש"ח או 10 ימי מאסר תחתיו.

7. פשעי הסתה לטרור, גזענות ואלימות באמצעות מחשב
ב- ת"פ (כ"ס) 40507-01-11 {מדינת ישראל נ' אורי ברעם, פורסם באתר האינטרנט נבו (10.09.2014)} נדונה סוגיה בה הואשם הנאשם בעבירות של הסתה לגזענות; הסתה לאלימות או לטרור; השמדת ראיה; ושיבוש מהלכי משפט, כאשר חלק גדול של העבירות התבצע באמצעות שימוש במחשב.

הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בכתב האישום המייחס לו עבירות של הסתה לגזענות; הסתה לאלימות או לטרור; השמדת ראיה; ושיבוש מהלכי משפט. כתב האישום בו הורשע הנאשם מתייחס לסרטו הקורא לרצח של עובד ציבור בכיר - שי ניצן, בעת ששימש כמשנה לפרקליט המדינה.

בית-המשפט גזר על הנאשם שהורשע, בין השאר, בעבירות של הסתה לגזענות; הסתה לאלימות או לטרור מאסר מותנה בן 12 חודשים למשך 3 שנים.

בית-המשפט פסק, כי במקרה זה, יש לחרוג ממתחם העונש ההולם לקולא מטעמי שיקום.

בית-המשפט קבע כי במעשיו פגע הנאשם בערכים שעניינם שמירה על שלום הציבור וביטחונו, לצד שמירה על ביטחונו האישי של הפרט, חייו ושלוות נפשו, זאת תוך ניצול הזכות של חופש הביטוי באופן פוגעני, אלים ופסול מעיקרו.

מדובר בפגיעה ברף הבינוני - גבוה של עבירות שיבוש הליכי משפט והשמדת ראיות, ברף העליון של עבירת ההסתה לאלימות או טרור, וברף הנמוך של עבירת ההסתה לגזענות.

בית-המשפט קבע כי במקרה זה יש לחרוג ממתחם העונש ההולם לקולא מטעמי שיקום, זאת נוכח המלצת התסקיר, טעמי הגנה מן הצדק, היעדר עברו הפלילי, חלוף הזמן, והחרטה הכנה שהביע.

בית-המשפט גזר על הנאשם מאסר מותנה ב- 12 חודשים למשך 3 שנים ממתן גזר הדין שלא יעבור על עבירות בהם הורשע ובשירות לטובת הציבור בהיקף של 400 שעות.

8. פרסום נתונים ממאגר מידע של רשם האוכלוסין והפצתו במחשב
ב- ע"פ (ת"א) 24441-05-12 {מדינת ישראל נ' שלום ביליק, פורסם באתר האינטרנט נבו (05.06.16)} כתב האישום, אשר הוגש נגד 6 נאשמים, כל אחד על-פי חלקו, גולל את גלגוליה של נגזרת מרשם האוכלוסין כולל העדכונים החודשיים, מרגע העתקתם, על-ידי נאשם 1, במהלך עבודתו כמתכנת מחשבים באגף מערכות מידע במשרד הרווחה, בין השנים 2000-1995 ומתחילת שנת 2003 ועד לפיטוריו בחודש אפריל 2006, ואחסונם במחשביו האישיים של נאשם 1, עובר דרך השינויים שבוצעו בהם, והעברתם לידי גורמים שלישיים, עד לתכנות הקובץ בשם "תוכנת האגרון 2006", שכלל את כל בסיס נתוני המידע שנכללו במרשם 2006.

כלומר, קובץ נתונים של כלל אזרחי המדינה - לרבות נפטרים כולל קשרים משפחתיים - לאחר מיזוגו עם פנקס הבוחרים לכנסת ה- 17 ובתוספת נתונים מכ- 11 מאגרי מידע שונים נוספים, עם אפשרות לערוך חיפושים ואחזורים של מידע באופן מתקדם ולבנות שאילתות מורכבות על-ידי חיבור בין כמה שדות נתונים כקריטריונים לאחזור {להלן: "תוכנת האגרון"}, ועד להפצת תוכנת האגרון וקישורים, אשר אפשרו, לראשונה, גישה רחבה לתוכנת האגרון באינטרנט, באמצעות פרסום בפורום המחשבים האינטרנטי ובאמצעות אתר אינטרנט ייעודי שהקים נאשם 6 ואשר אוחסן על ידו במספר שרתי אחסון שונים, בכתובות שונות.

בית-המשפט גזר את דינו של הנאשם, ופסק כי אין מחלוקת שהפצת מאגר הנתונים של כלל אזרחי המדינה, מתוך מרשם האוכלוסין פוגעת בערכים החברתיים המוגנים של זכות היסוד לפרטיות של כל אחד מיחידי אזרחי המדינה ועלולה לגרום נזק לשלום הציבור, לביטחונו האישי ולביטחון המדינה.

בנוסף, העבירה של שיבוש מהלכי משפט פוגעת בערכים המוגנים של טוהר ההליך השיפוטי, שלטון החוק, מיצוי הליכי החקירה, הבאת נאשמים לדין ועשיית משפט.

המחלוקת התייחסה לחומרת מעשיו של הנאשם ולחלקו בפגיעה בערכים המוגנים, בהפצת תוכנת האגרון באינטרנט ובהפצת הקישורים, שאפשרו לראשונה גישה רחבה לתוכנת האגרון באינטרנט, באמצעות פרסומם בפורום המחשבים האינטרנטי ובאתר האינטרנט שהקים הנאשם, זאת בהינתן שאין מחלוקת על כך שניתן היה לבנות עץ משפחה ולמצוא קשרי משפחה גם באמצעות שימוש במאגר שקדם בהפצתו באינטרנט, על-ידי אלמוני שזהותו אינה ידועה.

בית-המשפט קבע כי על יסוד כל הנתונים ומשמעותם, יש לקבוע כי מידת הפגיעה של הנאשם בערכים החברתיים המוגנים בהקשר לאישום הראשון הינה בינונית. גם מידת הפגיעה בערכים המוגנים בהקשר לאישום השני הינה בינונית.

מתחם העונש ההולם לעבירות בהן הורשע הנאשם, במסגרת האישום הראשון, נע בין 15 ל- 30 חודשי מאסר בפועל ולעבירות בהן הורשע, במסגרת האישום השני, נע בין 3 ל- 8 חודשי מאסר בפועל.

בית-המשפט קבע כי בגין העבירה של פגיעה בפרטיות {ריבוי עבירות}, יש להטיל על הנאשם 15 חודשי מאסר בפועל.

בגין העבירה של שיבוש הליכי משפט יש להטיל על הנאשם 3 חודשי מאסר בפועל. המאסרים ירוצו במצטבר באופן שהנאשם ירצה 18 חודשי מאסר בפועל. בנוסף, הוטלו שני מאסרים על תנאי וקנס בסך 100,000 ש"ח.

9. השפעה בדרכי תרמית על תנודת השער של ניירת ערך דרך מחשב
ב- ת"פ (ת"א) 25530-12-09 {מדינת ישראל נ' אלון נאור, פורסם באתר האינטרנט נבו (25.05.14)} נדונה סוגיה בה הוגש כתב אישום כנגד הנאשם שייחס לו העבירות: קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות; גניבה בידי מורשה והשפעה בדרכי תרמית על תנודת השער של ניירת ערך.

בכתב האישום נאמר כי הנאשם הסכים לנהל תיקי השקעות עבור אחרים וקיבל הרשאתם לעשות בחשבונותיהם פעולות לפי שיקול-דעתו.

בית-המשפט נדרש לשאלה- האם פעלה הנאשם בדרכי מרמה תוך העדפת האינטרסים הכלכליים שלו, או שמא כשל במשימתו להשיא להם רווחים מסיבות שונות.

הנאשם פעל באמצעות מחשב שרק בו הותקנה תוכנת מחשב, המאפשרת מסחר רציף במשך כל שעות היממה. הנאשם לא ביצע עסקאות עצמיות בחשבונות המשקיעים או בכלל.

הנאשם טען כי הוא ניהל את מכלול החשבונות של המשקיעים, ביחד עם חשבונו שלו, כבית השקעות, כאשר החשבון שלו שימש כמעין חשבון מרכז, מה שמכונה בשפה המקצועית "חשבון מפצל".

הנאשם עשה כן בשל מגבלה טכנית, הקשורה בתוכנת ה- FMR, שלא איפשרה פעולה בו-זמנית במספר חשבונות ממחשב אחד.

הנאשם הודה שהמסחר בחשבונות המשקיעים התנהל על ידו והודה שרובו ככולו בוצע באמצעות האינטרנט ממחשבו הביתי.

כן הודה הנאשם שכל ההוראות שניתנו מכתובת ה- IP של המחשב שלו, ניתנו כמובן על ידו.

בית-המשפט הרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו על-פי כתב האישום.

בית-המשפט פסק כי בנסיבות העניין, קיימת הצדקה להאשים את הנאשם במקרה זה בשלוש העבירות: הן קבלת דבר במרמה, הן גניבה בידי מורשה, הן השפעה בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות ערך.

זאת, לא רק בשל כך שכל עבירה מטרתה להגן על ערך אחר, אלא מאחר שאף לא אחת מעבירות אלה, כשלעצמה, מציירת את התמונה השלמה של מעשי הנאשם.

10. ניצול מחשבים ותוכנות של מקום העבודה לטובת מקום עבודה אחר על-מנת להתעשר
ב- ת"א (נצ') 5212-02-08 {מרואן זיבק נ' נביל ג'ראיסי, פורסם באתר האינטרנט נבו (01.05.14)} נדונה תביעה כספית, אשר עניינה בקצרה, השבת כספים, אשר הרוויחו הנתבעים, שלא כדין, "על גבם" של התובעים, עקב שימוש לא הוגן, בתוכנות, במחשבים ובעובדי התובעים {להלן: "העובדים"}.

התובעים טענו כי במחשבי התובעים מותקנות תוכנות מתקדמות ייחודיות ומקצועיות לעריכת מדידות הנדסיות.

התובעים טענו כי עלות התקנת תוכנות אלו גבוהה, תוכנות דומות לא הותקנו במשרדי הנתבעים {כנראה בשל עלותן}, ובשל כך, השתמשו הנתבעים בשירותי העובדים, ובמערכות התובעת 3, לביצוע עבודות מדידה עבורם, ללא ידיעת התובעים וללא הסכמתם.

הנתבעים טענו כי העובדים לא נתבקשו על ידם לבצע את עבודות המדידה המשרדיות עבורם במחשבי התובעים.

הנתבעים ציינו כי בתקופות הרלוונטיות לתביעה {החל משנת 1994}, היו להם התוכנות אשר שימשו את העובדים בעבודות המדידה.

עוד טענו הנתבעים על האמור, כי הקבצים אשר נמצאו במחשבי התובעים, והשייכים לנתבעים, הינם קבצי גיבוי בלבד, לעבודות אשר בוצעו בתוכנות המותקנות במחשבים של חביב. העובדים ביצעו גיבויים אלו, על דעת עצמם, ושלא בהוראת הנתבעים.

בית-המשפט קיבל את מסקנות חוות-דעת המומחה מטעם התובעים, אשר קבע כי נעשה שימוש בתוכנה ובמחשבי התובעים, לשימושם של הנתבעים. השימוש שנעשה חריג בהיקפו ואינו מקובל במשרדי מודדים.
כמו-כן, הגיע בית ההמשפט למסקנה כי העובדים ביצעו כמות אדירה של עבודות לאורך השנים, עבור הנתבעת 3, תוך שימוש בתוכנות ובמחשבים של התובעים וכי קבצים אשר נמצאו במחשבי התובעים אינם קבצי גיבוי בלבד, אלא קבצים אשר נוצרו ונערכו במחשבי התובעים.

בית-המשפט שוכנע כי ביצוע העבודות על-ידי העובדים, נעשה בסתר, ושלא בידיעת התובעים או בהסכמתם.

בית-המשפט קבע כי לחובת הנתבעים תיזקף גם העובדה שלא הוגשו מטעמם חוות-דעת נגדית, או תחשיבים נגדיים, אשר יש בהם כדי לסתור תחשיביו של התובעים.

הדבר מעיד כי אין לנתבעים גישה לעבודות אשר בוצעו על-ידי העובדים, ובכך התחזקה קביעתו של בית-המשפט כי העבודות בוצעו במחשבי התובעים.

כפי שעלה ממסכת הראיות והעובדות בתיק, מצא בית-המשפט כי הנתבעים ידעו ידיעה ברורה, שהעבודות מבוצעות במחשבי התובעים, על-ידי העובדים.

בית-המשפט מצא כי השבה בעין אינה אפשרית, ועל-כן נותרה האופציה של תשלום שווי הזכיה.

הנתבעים ניצלו את משאביהם של התובעים, אם על-ידי קבלת שירותיהם של העובדים על חשבון שעות העבודה שלהם אצל התובעים, ואם על-ידי שימוש חינם במערכות המחשוב והתוכנות של התובעים, וכל זאת תוך הפקת רווחים נכבדים מניצול זה.

לעניין היקף העבודות, הנתבעים, לא הציגו כל נתון קונקרטי הסותר את הנתונים אשר הובאו על-ידי התובעים.

משכך, קיבל בית-המשפט את רשימת העבודות אשר הוצגו על-ידי התובעים באשר להוכחת היקף העבודות אשר בוצעו במחשבי התובעים עבור הנתבעים.

אשר-על-כן, בית-המשפט קבע כי בגין עבודות ושרטוטים אשר בוצעו בתוכנת "אוטוקד" במחשבי התובעים, על-ידי העובדים עבור הנתבעים, על הנתבעים לשלם לתובעים סך של 447,350 ש"ח.

בגין עבודות שרטוט אשר בוצעו במחשבי החברה על-ידי העובדים, עבור הנתבעים, בתוכנת R.G.M על הנתבעים לשלם לתובעים סך של 208,600 ש"ח.

עבור חישובי כמויות אשר נערכו על-ידי העובדים, במחשבי החברה, עבור הנתבעים, בשימוש בתוכנת בינארית, על הנתבעים לשלם לתובעים סך של 83,800 ש"ח.

עם-זאת, מאחר והוגבל סכום התביעה, לצורך אגרת בית-משפט, על-ידי התובעים, לסך של 500,000 ש"ח, חייב בית-המשפט את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים את הסך של 500,000 ש"ח בלבד.

11. ניצול מחשב העמותה לצורך אינטרסים אישיים כספיים
ב- ת"פ (פ"ת) 26727-09-10 {מדינת ישראל נ' אביבה ברכה, פורסם באתר האינטרנט נבו (10.02.14)} נדונה סוגיה בה הוגש כתב אישום נגד הנאשמת בו יוחסו לה עבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף בנסיבות מחמירות וגניבה בידי עובד כשמשכה משכורות תחת שמות שונים.

הנאשמת בדתה דמות פיקטיבית של מטפלת בשם "ברכה אוחנה", בעלת ת.ז. 2045664 והזינה את פרטיה למחשב העמותה.

הנאשמת טענה כי אמנם ביצעה עבודה מול המחשב ושלטה בתחום, אך לא היא בלבד ביצעה זאת אלא כולם ידעו והביעה תמיהה מעניין הגדרתה כאחראית מחשב, כאשר בפועל אין מושג כזה.

בית-המשפט מצא כי מדצמבר 1998 ועד לחודש נובמבר 2003, הפיקה הנאשמת תלושי משכורת מזוייפים על-שם ברכה אוחנה והעבירה את השכר לחשבונות הבנק שלה כמפורט בטבלה המופיעה באישום זה ובסכום כולל של 35,611.20 ש"ח החל מחודש יולי 1999 ועד לחודש נובמבר 2003, כאשר זה נעשה ממחשבה של הנאשמת.

עוד מצא בית-המשפט כי הנאשמת מילאה תפקיד מזכירה האחראית על המחשב וכל הקשור בו, שלטה שליטה מלאה במחשב לעומת המזכירות האחרות, שנגיעתן במחשב היתה "אפסית".

בית-המשפט הרשיע את הנאשמת וקבע כי לנאשמת היתה גישה בלעדית למחשב העמותה, ולתוכנות ההזנות הקשורות לשעות עבודה ושכר, דבר שנוצל על ידה בכדי לשרת את האינטרסים שלה, על תחום זה היתה לה שליטה מלאה.

הנאשמת ניצלה את ההתנהלות העגומה של העמותה לצורך קידום האינטרסים שלה, שלשלה לכיסה כספים בדרכים לא חוקיות, על-ידי רישומים כוזבים וזיוף חתימות הממונים עליה.

12. יש ליתן מענה משפטי הולם לכל פעילות תומכת טרור אף אם נעשתה באמצעות האינטרנט
ב- ע"פ 44/12 {פארס אלשאער נ' מדינת ישראל, תק-על 2012(1), 2144 (2012)} עסקינן בערעור על חומרת העונש שהטיל בית-המשפט המחוזי על המערער, לאחר שהורשע בעבירת של איסור פעולה ברכוש למטרות טרור.

מדובר בקרה בו בעת שריצה מאסר, יצר המערער קשר עם אדם אשר ריצה אף הוא מאסר בישראל בגין הרשעתו בעבירות נגד בטחון המדינה. המערער ידע כי האדם מילא תפקידים בממשל הסורי, שהינה מדינת אויב, ואף היה למערער יסוד סביר להניח שהינו קשור לגורמי מודיעין בסוריה. הטיל. במהלך קשר זה, פעלו השניים על-מנת להעביר כספים לבני משפחה של אסירים מרמת הגולן.

בית-המשפט הטיל על המערער 12 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי, וכן קנס כספי. על חומרת העונש הוגש הערעור דנן.

בית-המשפט פסק כי דין הערעור להידחות, וכי השאלה האמיתית היא האם עונש המאסר שהוטל על המערער הוא עונש ראוי, וכי יש ליתן מענה משפטי הולם לכל פעילות תומכת טרור. כך הוא לעניין המאסר וכך הוא גם לעניין הקנס. ייתכן והפניית המערער אל הממונה על עבודות שירות יצרה אצלו צפיה, אך לא ניתן יהיה לומר כי העונש אינו הולם, ובפרט בשים-לב לעברו של המערער.

ראה גם: ת"פ (יר') 29733-11-15 {מדינת ישראל פרקליטות מחוז ירושלים נ' חאלד מוגרבי, תק-של 2016(1), 62630 (206)}.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

חוק העונשין - עבירות מחשב ואינטרנט