botox
הספריה המשפטית
המדריך המקיף לחוק הביטוח הלאומי

הפרקים שבספר:

מענק לידה (סעיף 44 לחוק)

1. הדין
סעיף 44 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 קובע כדלקמן:

"44. מענק לידה (תיקונים: התשנ"ח (מס' 4), התשס"א, התשס"ג (מס' 6), התשס"ד (מס' 3), התשע"ד (מס' 7))
(א) נולד ילד אחד, ישלם המוסד למבוטחת, מענק לידה:
(1) בשיעור של 20% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד הראשון שבעדו משולם מענק באותה משפחה;
(1א) בשיעור של 9% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד השני שבעדו משולם מענק באותה משפחה;
(2) בשיעור של 6% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד השלישי ואילך, שבעדו משולם מענק באותה משפחה;
לעניין זה, "משפחה" - בני זוג שהם הוריו של הילד או הורה עצמאי כהגדרתו בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ"ב-1992.
(ב) נולדו שני ילדים או יותר בלידה אחת, ישלם המוסד, בכפוף להוראות סעיף-קטן (ג), מענק לידה בשיעורים אלה:
(1) בעד שני ילדים - 100% מהסכום הבסיסי;
(2) בעד כל ילד נוסף - 50% מהסכום הבסיסי.
(ג) (בוטל)."



2. לידה בבית-החולים על פני לידת בית מתוכננת
המחוקק ראה לנכון לתמרץ לידות בבית-החולים וזאת באמצעות המענקים המעוגנים בסעיף 42 לחוק הביטוח הלאומי. המחוקק בחר שלא לתמרץ את היולדות בבית בלידה מתוכננת, וזאת באמצעות כך שאלה לא תקבלנה את המענקים.

למול עיניו של המחוקק עמדו הסיכונים והסכנות אשר ישנם בלידה בבית אל מול אלו אשר ישנם בלידה בבית-החולים, כאשר טובת כלל המבוטחים (גם אם ישנם פרטים שסוברים אחרת) הביאה למסקנה כי נכון הוא שלא לתמרץ, באמצעות המענקים, את הלידה בבית. חוק מעצם טבעו נועד להתאים לכלל האוכלוסייה ולא לכל מקרה ספציפי, ועל-כן גם אם סבור מאן דהו כי בשלה העת לשנות את קביעת המחוקק, בשל המציאות שהשתנתה, או מכל טעם אחר, עליו לפנות למחוקק בעניין.

נדחתה טענה כי ישנה אפליה בין יולדות ישראליות שילדו בבית לבין יולדות ישראליות שילדו בחו"ל, גם אם ילדו בבית, אך מקבלות את מענקי הלידה. זכאות זו למענק לידה מעוגנת בתקנות הביטוח הלאומי (ביצוע אמנה בין ממשלת ישראל לבין הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד הצפונית), התשכ"ג-1963, בזו הלשון:

"אישה הזכאית לקבל מענק לידה לפי חוק הביטוח אילו היתה יולדת בישראל והיא יולדת בשטח ארצה של הממלכה המאוחדת, זכאית היא לקבל מענק לידה בשטח ארצה של הממלכה המאוחדת, גם אם לא הזדקקה לאישפוז."

משמעות תקנה זו איננה כי המחוקק הישראלי הכיר בצורך לתמרץ את אותן הנשים היולדות בחו"ל ובכך הפלה את היולדות בישראל. תקנה זו כשמה כן היא, קולטת את החוק האנגלי כפי שהוא, מבלי להתערב בו ובטעמיו, וזאת מכח האמנה בין ישראל לבריטניה. אין בכך כדי ללמד על העיקרון אותו רוצה המחוקק הישראלי להנחיל.

המחוקק מחיל על עצמו למעשה את החוק האנגלי על קרבו וכרעיו, מבלי להתערב בטעמים העומדים ביסודותיו. ממילא לא קיימת בכך אפליה, זאת כיוון שהיולדות הישראליות שילדו בחו"ל, גם אם ילדו בבית, זוכות בעצם למענק מכוח החוק האנגלי, אשר הוחל בהתאם לאמנה דרך החוק הישראלי, בעוד היולדות הישראליות אשר ילדו בישראל אינן זוכות למענק, משום שהחוק הישראלי כלל לא מעניק זאת להן.