botox
הספריה המשפטית
המדריך המקיף לחוק הביטוח הלאומי

הפרקים שבספר:

תביעות נגד צד שלישי - אין המעביד חב לצד שלישי (סעיף 331 לחוק)

סעיף 331 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 קובע כדלקמן:

"331. אין המעביד חב לצד שלישי
היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש גם עילה לחייב את המעביד, נוסף לצד שלישי, לשלם פיצויים לזכאי לגמלה לפי פקודת הנזיקין, לא יהיה הצד השלישי זכאי לתבוע מהמעביד להשתתף בתשלום הפיצויים שהצד השלישי חייב בו לפי סעיף 328(א), על-אף הוראות סעיף 84 לפקודה האמורה, וסכום הפיצויים האמור יוקטן בסך שבו היה המעביד חייב כהשתתפות בתשלום הפיצויים אילולא הוראות סעיף זה."

זכאותו של הנפגע מוגבלת, לסכום שאותו רשאי המוסד לביטוח לאומי לגבות מן "הצד השלישי".

במקרה שבו זכאי הנפגע לפיצויים מאת "צד שלישי" ומעביד כאחד, מורה סעיף 331 לחוק הביטוח הלאומי כי במקרה שבו היה על המוסד לביטוח לאומי לשלם גמלה לפי חוק זה וכמו-כן, היתה גם עילה לחייב את המעביד, נוסף לצד שלישי, לשלם פיצויים לזכאי לגמלה לפי פקודת הנזיקין, לא יהיה הצד השלישי זכאי לתבוע מהמעביד להשתתף בתשלום הפיצויים שהצד השלישי חייב בו לפי סעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי על-אף הוראות סעיף 84 לפקודה האמורה {פקודת הנזיקין (נוסח חדש), התשכ"ח-1968}, וסכום הפיצויים האמור יוקטן בסך שבו היה המעביד חייב כהשתתפות בתשלום הפיצויים אילולא הוראות סעיף זה.
משמעות הוראות סעיף זה היא, כי זכאותו של המוסד לביטוח לאומי כלפי "הצד השלישי" {שממנה, כזכור, נגזרת גם זכאות הנפגע ל- 25%} מסתכמת בחלקו היחסי של אותו "צד שלישי" בפיצויים. סעיף 331 לחוק הביטוח הלאומי יוצר למעשה מעין חריג לכלל שלפיו החלק היחסי של כל חייב "ביחד ולחוד" פועל במישור היחסים שבין החייבים לבין עצמם בלבד. לעניין זה כבר נאמר כי תביעת השיפוי של המוסד לביטוח לאומי אינה אלא תביעת הניזוק שהועברה למוסד לביטוח לאומי.

הדברים הם מקל וחומר: אם בתביעתו של המוסד לביטוח לאומי, המורכבת על עילת תביעתו של הניזוק, זכאי הצד השלישי לניכוי מתביעת המוסד של אותו שיעור הפיצויים שהמעביד חב כלפיו בהשתתפות, קל וחומר הוא בתביעת הניזוק כלפיו.

ממילא ברור למקרא חלופותיו השונות של סעיף 152 (כיום סעיף 330 לחוק הביטוח הלאומי) שאין הניזוק זכאי אלא ל-25% מהפיצויים המגיעים למוסד, ואם שיעור הפיצויים המגיעים למוסד אינו עולה על 50% משוויין המהוון של קצבאות הביטוח הלאומי אין הניזוק זכאי לקבל אלא 25% מהסכום האמור.

החלת סעיף 331 לחוק הביטוח הלאומי על תביעה שעילתה בחוק הפיצויים אינה פרשנות פשוטה, מבחינה לשונית, ואין מדובר בדבר של מה בכך. עם-זאת, הליכה לפי הפרשנות המילולית הפשוטה של סעיף 331 לחוק הביטוח הלאומי תביא לתוצאה שאינה הולמת את פרשנותו המילולית של סעיף 82 לפקודת הנזיקין. משכך, דומה שאין מנוס מהחלת הוראות סעיף 331 גם על תביעה לפי חוק הפיצויים.

עמדה דומה הובעה גם מפי המלומד פרופ' יצחק אנגלרד, בספרו פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מהדורה שלישית, 2005), מן הנימוק שלפיו "אין מקום להפלות בסוגיה זו בין אחריות המעביד לפי החוק לבין אחריותו לפי פקודת הנזיקין" {ראה פרקים 508-507}.

ואכן, אין שום טעם המצדיק להבחין לעניין זה בין תביעות שעילתן בחוק הפיצויים לבין תביעות שעילתן בפקודת הנזיקין. מטעם זה גם תוקן סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי, כך שיחול גם על תביעה לפי חוק הפיצויים {ראו סעיף 19 לחוק הפיצויים}. המסקנה, אם-כן, היא כי ראוי להחיל את סעיף 331 גם על תביעה שהוגשה לפי חוק הפיצויים, ולמעשה חברות הביטוח והמוסד לביטוח לאומי נהגו כך בפועל כל השנים {ע"א 1856/08 הדר חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' גד אליהו ואח', תק-על 2010(4), 2575 (2010)}

קריאת סעיף 331 יחד עם סעיף 330 לחוק הביטוח הלאומי, מעלה, כי הניזוק זכאי לקבל מן "הצד השלישי " רק 25% מחלקו היחסי של "הצד השלישי" באחריות לנזק. הכיצד? על-פי סעיף 330 לחוק הביטוח הלאומי, אין הניזוק זכאי אלא ל- 25% מן הפיצויים המגיעים למוסד לביטוח לאומי מן "הצד השלישי".

על-פי סעיף 331 לחוק הביטוח הלאומי, זכאי המוסד לביטוח לאומי לתבוע מן "הצד השלישי" השתתפות רק כפי חלקו של "הצד השלישי" באחריות. מכאן, שאף הניזוק זכאי לקבל מ"הצד השלישי" רק 25% מחלקו של "הצד השלישי" באחריות {ע"א 435/99 נתן שרפמן נ' מדינת ישראל נ' משרד הבטחון, פ"ד נה(3), 193 (2001)}.

ב- ת"א (ת"א) 1847-06 {אילנית חזן ואח' נ' גונן עבודות חשמל בעמ ואח', תק-מח 2011(2), 29647 (2011)} נדונה תביעת נזיקין של התובעים ותביעת שיבוב של המוסד לביטוח לאומי, מכוח סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי, בגין תגמולים ששילם או ישלם המוסד לביטוח לאומי לתובעים, בגין תאונת עבודה, בעקבותיה נפטר המנוח.

בית-הדין קבע, כי סעיף 331 לחוק הביטוח הלאומי מסדיר את היחסים בין המעביד לבין צד שלישי, כאשר המעביד והצד השלישי הינם מעוולים במשותף שגרמו לנזק בגינו שילם המוסד לביטוח לאומי גמלאות לנפגע.

בעבר נפסק, כי כאשר "צד שלישי" ומעביד מעוולים ביחד ולחוד, זכאי המוסד לביטוח לאומי לתבוע מהצד השלישי את מלוא הגמלה ששילם ושהוא עתיד לשלם לניזוק, מבלי להתחשב בכך שהמעביד נמצא אחראי לנזק יחד עם הצד השלישי {ד"נ 21/61 קמר נ' שריקי, פ"ד טז 2604 (1962)}. בעקבות פסיקה זו תוקן חוק הביטוח הלאומי.

כיום, על-פי האמור בסעיף 331 לחוק הביטוח הלאומי, כאשר קמה לניזוק בתאונת עבודה זכות לגמלה מן המוסד לביטוח לאומי ולפיצויים מן המעביד ומ"צד שלישי" אין הצד השלישי זכאי לתבוע מן המעביד השתתפות בפיצויים שהצד השלישי חייב למל"ל לפי סעיף 328(א) בגין גמלה שהמוסד לביטוח לאומי שילם או עתיד לשלם לניזוק. במקרה כזה, יוקטן סכום הפיצויים ש"הצד השלישי" חב למוסד לביטוח לאומי, כפי חלקו של המעביד באחריות לנזק {ע"א 435/99 נתן שרפמן נ' מדינת ישראל נ' משרד הבטחון, פ"ד נה(3), 193 (2001)}.

במקרה דומה - ת"א (יר') 510/94 {עזבון המנוח סעיד ותד ז"ל ואח' נ' רפיק מחמוד ותד ואח', תק-מח 2004(2), 43 (2004)} נדונה תביעת עזבון ותלויים לפיצויים בגין מותו של המנוח בתאונת עבודה באתר בניה.

בית-הדין קבע, כי לפי סעיף 331 לחוק הביטוח הלאומי, למוסד לביטוח לאומי אין זכות לתבוע מהצד השלישי, שיפוי בגין אותו חלק שהמעביד תרם לחבות המשותפת.

כמו-כן, חובתו של אותו צד ג' לשפות את המוסד לביטוח לאומי עבור הגמלאות שמשולמות לתובעים מוגבלת לחלקו באחריות בתאונה, כפי שנקבעה. כלומר, על צד ג' לשלם 40% מסך הגמלאות שמשולמות על-ידי המוסד לביטוח לאומי בגין התאונה.

והוסיף בית-הדין, כי זכות השיפוי של המוסד לביטוח לאומי מוגבלת לסכומי הפיצויים שהניזוקים עצמם זכאים להם. כלומר, המוסד לביטוח לאומי זכאי לתבוע את הגמלאות ששילם וישלם רק עד סכום השווה לגובה הפיצויים אשר מגיעים לניזוקים.

גם ב- דב"ע נה/ 0-165 {המוסד לביטוח לאומי נ' מפעלי פלדה מאוחדים, תק-אר 97(4), 1 (1997)} נקבע, כי זכותו של המוסד לביטוח לאומי לתבוע פיצוי "מצד שלישי", אשר יש לו חבות לשלם פיצויים לנפגע בפגיעת עבודה {סעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי}, אינה חלה לגבי מעבידו של הנפגע {סעיף 82(ג) לפקודת הנזיקין (נוסח חדש)}. הוא הדין אף בזכויות של "צד שלישי" כלפי מעבידו של הנפגע {סעיף 331 לחוק הביטוח הלאומי}.

במקרה זה הסוגיה שעמדה לדיון היתה האם המעביד של העובד מוסמך לבקש מהמוסד לביטוח לאומי לדון מחדש בקביעת דרגת נכותו מעבודה של עובדו אשר נפגע ב"תאונת עבודה" במפעלו של המעביד, ונקבעה לו עקב התאונה דרגת נכות מעבודה. בית-הדין האיזורי השיב על שאלה זו בחיוב, ומכאן הערעור שלפנינו.

בית-הדין קבע, כי העובד מרצונו תבע את המעביד. ברגע שבחר לתבוע את המעביד, הוא הסכים לכך, שהוא יבדק לצורך קביעת דרגת נכותו. אין הוא רשאי לבחור, להיבדק רק לצורך קבלת פיצויים מהמעביד, ולא לצורך בדיקה במוסד לביטוח לאומי על-מנת לאפשר לקבוע האם הוא נפגע בתאונת עבודה, ומהו שעור הפגיעה.

ב- ע"א (יר') 3251/02 {ש' יוסף בע"מ נ' עטואן יוסף ואח', תק-מח 2003(2), 1831 (2003)} נדונה אחריותם של המערערת והמשיב 1 בתאונה שעבר התובע {משיב 2} בה נפגע עקב התמוטטות פיגום באתר הבניה בו עבד.

בית-הדין קבע במקרה זה, כי חבותה של המערערת כלפי המוסד לביטוח לאומי בגין קצבת הנכות שזה ישלם {אם ישלם} למשיב 2 {התובע}, עומדת, לפי סעיף 331 לחוק הביטוח הלאומי, רק על חלק יחסי מסכום הקצבה, ששיעורו כשיעור אחריותה בנזיקין כלפי המשיב 2.

לפיכך, המערערת אינה חשופה לסיכון בשל תביעת החזרה של המוסד לביטוח לאומי, בסכום העולה על סכום חבותה האפשרית כלפי המוסד לביטוח לאומי, ואין לנכות מסכום הנזק בו היא חבה כלפי המשיב, אלא סכום זה.
אלא שבהיעדר חלוקת אחריות בנזיקין בין המערערת לבין המשיב 1, אין לדעת מהי חבותה הפוטנציאלית האפשרית של המערערת כלפי המוסד לביטוח לאומי, וממילא לא ניתן לדעת מהו הסכום שאותו יש לנכות מסכום הנזק בו היא חבה כלפי המשיב 2.

לצורך כך, נקבע, כי אין מנוס מהחזרת הדיון לבית-משפט השלום, על-מנת שיקבע את חלוקת האחריות בנזיקין בין המערערת לבין המשיב 1, וכן יקבע, על יסוד כך, איזה חלק מקצבת הנכות של המוסד לביטוח לאומי יש לנכות מסכום הנזק שיושת על המערערת. באשר לזכות השיפוי של המערערת כלפי המשיב 1, קבע בית-הדין, כי זו זכאית, על-פי פסק-הדין, לשיפוי בגין מלוא הסכומים בהם תחוב כלפי המשיב 2.

סעיף 331 לחוק הביטוח הלאומי אמנם קובע, כי "הצד השלישי לא יהיה זכאי לתבוע מהמעביד להשתתף בתשלום הפיצויים שהצד השלישי חייב בו לפי סעיף 328(א) לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), התשכ"ח-1968, אלא שהוראה זו חלה על עילת ההשתתפות הסטטוטורית שמקורה בסעיף 84 לפקודת הנזיקין.

כך עולה מהוראת סעיף 331 לחוק הביטוח הלאומי, אשר שוללת את זכות ההשתתפות חרף הוראת סעיף 84 לפקודת הנזיקין. הוראה זו אינה חלה על עילת השתתפות חוזית, שמכוחה חוייב המשיב 1 כלפי המערערת במקרה הנוכחי. לפיכך, נקבע, כי חיובו של המשיב 1 בשיפוי המערערת בגין כל סכום שזו תחוב כלפי המשיב 2 יישאר על כנו.