botox
הספריה המשפטית
המדריך המקיף לחוק הביטוח הלאומי

הפרקים שבספר:

תשלום גמלה - שלילת גמלה בגלל פשע (סעיף 326 לחוק)

סעיף 326 לחוק הביטוח לאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 קובע כדלקמן:

"326. שלילת גמלה בגלל פשע (תיקונים: התשס"ב (מס' 5), התשס"ז (מס' 6), התש"ע (מס' 2), התשע"ב, התשע"ד (מס' 11))
(א) חל המקרה המזכה לגמלה, אגב ביצוע או אגב ניסיון לבצע פשע בידי הזכאי לאותה גמלה, או כתוצאה מביצוע או ניסיון כאמור או בקשר עמם, לא תינתן הגמלה - ואם בוצע הפשע מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור בידי מי שמכוחו ניתנת גמלה לפי סעיף 62, לפי סימנים ד' או ה' בפרק י"א לפי סעיף 310 או בידי מי שבעד ילדו ניתנת גמלה לפי סעיף 74(ב)(1)(א) או (ב), לא תינתן הגמלה לפי אותם סעיפים.
(ב) נדון אדם למאסר עולם בשל עבירה לפי סעיף 300 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אשר בוצעה מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור - לא תשולם לו קצבה לפי סימן ג' בפרק י"א.
(ג) בלי לגרוע מהוראות סעיפים-קטנים (א) ו- (ב), הורשע אדם באחת או יותר מהעבירות המנויות בפסקאות (1) ו- (2) בהגדרה "עבירת ביטחון" בחוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה), התשס"ו-2006, שבוצעה מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור, ובשל כך נגזרו עליו עשר שנות מאסר לפחות, יפחית המוסד את הגמלה המשתלמת לו לפי פרקים ה' עד ח' או י"א בשיעור של 50%, ככל שהוא זכאי לאותה גמלה.
(ד) על-אף הוראות סעיף-קטן (ג), מי ששוחרר ממאסר במסגרת שחרור שבויים ישראלים או משא ומתן מדיני לאחר שהורשע בעבירה כאמור באותו סעיף-קטן ונגזרו עליו עשר שנות מאסר לפחות, לא ישולמו לו - עד תום תקופת המאסר שנגזרה עליו - גמלאות אלה: דמי לידה לפי סימן ג' לפרק ג', גמלה לפי פרקים ה' עד ח', י"א וי"ג, וגמלה לפי הסכם בדבר גמלת ניידות או הסכם בדבר מתן הלוואות לרכישת רכב למוגבלים בניידות, שנערך לפי סעיף 9, והוראות סעיף-קטן (ג) יחולו לגביו רק מתום התקופה שנגזרה עליו."

סעיף 326 לחוק הביטוח הלאומי עוסק בשלילת גמלה בגלל פשע. הוראת הסעיף הנ"ל מניחה קיומה של זכאות לגמלה, אך מאפשרת לשלול אותה מקום שהמקרה המזכה הוא תולדה של מעשה פשע או ניסיון לבצע פשע {עב"ל 1237/04 המוסד לביטוח לאומי נ' שמעון סויסה, פורסם באתר האינטרנט נבו (06.01.05)}.

אין כל יסוד בלשון החוק או בתכליתו להבחנה, לעניין זה, בין סוגי גמלאות או קבוצות של גמלאות. הוראת סעיף 326 לחוק הביטוח הלאומי מצויה בפרק י"ד לחוק אשר בו הוראות כלליות הנוגעות לכל העניינים המוסדרים בחוק.

מטבען של הוראות כלליות המתייחסות ל"גמלה", שהן חלות על כל סוגי הגמלאות, כשהמונח "גמלה" עצמו הוא רחב ביותר וכולל את כל סוגי ההטבות שבחוק {הגדרת "גמלה" בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי}.

לא זו בלבד שלשון החוק ברורה, אלא שתכליתו של החוק ברורה לא פחות. החוק מורה על שלילת זכות על-פי החוק מקום שהזכות הינה תולדה של מעשה פשע או נסיון לבצע פשע.

מדובר בחוק סוציאלי המבטח את תושבי ישראל מפני נכויות ופגעים כאלה ואחרים, אשר נגרמו מתאונות או מחלות שהן שגרת חיים ועבודה של אנשים שומרי חוק.

הוראות החוק לא נועדו לחול על "תאונות עבודה" שנגרמו על-ידי מבצעי פשע הפועלים נגד זולתם, נגד הציבור ונגד החברה בכללותה.

יש לשים-לב לכך שהוראת סעיף 326 לחוק הביטוח הלאומי מתייחסת לקבוצת העבירות מסוג פשע, שהן בעבירות שדרגת חומרתן היא הגבוהה ביותר {ראה גם ב"ל (יר') 11932-07-10 אחמד קרעין נ' המוסד לביטוח לאומי סניף ירושלים, תק-עב 2014(4), 1337 (2014)}.

ב- ב"ל 2062-08 {ח'טיב זינב נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2012(2), 13282 (2012)} עסקינן בתביעה שהגישו התובעות בעקבות דחיית תביעתן לקצבת שאירים על-ידי הנתבע בהסתמך על סעיף 326 סיפא לחוק הביטוח הלאומי הקובע כי לא תשולם קצבת שאירים לפני סימן ד' לפרק י"א לחוק, מכוחו של מי שביצע פשע מתוך מניע לאומני.

בית-הדין קבע כי בנסיבות העניין התנהגות התובע עובר לחטיפת הנשק מהמאבטח בירוק, כפי שתועדה בסרט המשטרה, אינה תומכת בסבירות במסקנה כי מדובר באירוע על רקע לאומני, משום שהירי שפתח בו התובע אירע רק לאחר שהמאבטח דלק אחריו, כמעט השיג אותו ובמהלך ניסיון ההשתלטות עליו.

למעשה ברור כי מותו של המנוח השאיר הרבה סימני שאלה אודות מניעיו לביצוע חטיפת הנשק, וברור כי המעשה שהוא עשה הוא חמור ביותר, יחד-עם-זאת, העולה מהסרט מוכיח כי תיאור האירוע על-ידי הגורמים, לא היה מדוייק ואף יצר תמונה מעוותת של נסיבות וסדר ההתרחשויות.

בנסיבות אלו, בית-הדין הגיע למסקנה כי אין לראות בנסיבות שהתבררו כמובילות בהכרח למסקנה או הקביעה כי המנוח פעל מתוך מניע לאומני. התביעה התקבלה.

ב- ב"ל (נצ') 2666/02 {שמעון סויסה נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2004(2), 4946 (2004)} קבע בית-הדין כי לאור מהותה של קצבת הנכות מכוח פרק ט' לחוק, והיותה בלתי-תלויה בקרות "מקרה מזכה", אין מקום להחיל לגביה את ההוראה שבסעיף 326 לחוק הביטוח הלאומי.

על-כן, אין לשלול את זכאותו של התובע לקצבת נכות, אף ש{חלק מ}נכותו נגרמה אגב ביצוע מעשה פשע. לפיכך, בית-הדין קיבל את התביעה ומצהיר על בטלות החלטת הנתבע על שלילת קצבת הנכות מהתובע, על-סמך סעיף 326 לחוק הביטוח הלאומי.