botox
הספריה המשפטית
המדריך המקיף לחוק הביטוח הלאומי

הפרקים שבספר:

פיגורים - תשלום פיגורים (סעיף 364 לחוק)

1. הדין
סעיף 364 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995, קובע כדלקמן:

"364. תשלומי פיגורים
(א) לא שולמו דמי ביטוח במועד התשלום, ישלם החייב בתשלום דמי ביטוח, בנוסף על דמי הביטוח:
(1) קנס בשיעור של 1.5% מסכום דמי הביטוח שבפיגור לכל שבוע של פיגור או חלק ממנו; עלה הפיגור על 90 ימים - יהיה הקנס, החל ביום ה- 91, 3% מסכום דמי הביטוח שבפיגור לכל שבוע של פיגור או חלק ממנו; השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות בצו את התקופות ואת שיעורי הקנס האמורים;
(2) החל ב- 1 בחודש שלאחר מועד התשלום - תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום תשלום הסכום בפועל לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד התשלום.
(ב) לעניין סעיף-קטן (א), "דמי ביטוח" - לרבות תשלומים שהמוסד גובה לפי חיקוק אחר.
(ג) דין קנס ותוספת לפי סעיף-קטן (א) כדין דמי ביטוח לעניין סעיפים 28(א), 312, 362, 363, 367 ו-397(א)."



2. כללי
ב- דב"ע נו/ 0-317 {משה יהלום נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-אר 97(2), 212 (1997)} נקבע, כי הלכה פסוקה היא שאין בית-הדין שם שיקול-דעתו במקום הגוף המוסמך על-פי החוק ליתן החלטה. בית-הדין לא מצא כל מקום להתערב בהחלטת הוועדה ששקלה את השיקולים הנכונים ופעלה כדין.

3. לא נדרשה הכרעה לאור ביטול מלוא ההצמדה שהוטלה על הפרשי השומה של המערער
ב- דב"ע נו/ 0-317 {משה יהלום נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-אר 97(2), 212 (1997)} הכנסות התובע היו נמוכות והוא סבר, כי הוא פטור מלשלם דמי ביטוח עליהן.

בתקופה הרלוונטית לא הגיש התובע, על-אף חובתו על-פי דין, לנתבע כל נתון לגבי הכנסותיו, מעמדו וכתובתו. עם קבלת השומות ממס ההכנסה לא חוייב עדיין התובע, על-ידי הנתבע, בתשלום כלשהו מאחר וקודם לחיוב נתבקש הוא להבהיר לנתבע ממה נובעות ההכנסות בצירוף פירוט ההכנסות.

בעקבות פניות הנתבע הגיש התובע הצהרה כמתחיב מכח החוק לגבי מעמדו כעצמאי לשנים 85 ו- 86 ומחודש ינואר 1991 ועד לשנת 1997. חשבון התובע בנתבע חוייב בהתאם להצהרתו ובהסתמך על נתוני שומות. הנתבע שלח לתובע את פירוט החוב שלו.

עם קבלת פירוט החוב פנה התובע לנתבע בבקשה לביטול החוב אליה צירף הוא מסמכים המעידים על מצבו הרפואי ופירוט מצבו הכלכלי הקשה. עם קבלת הבקשה החליט הנתבע להפחית לתובע הפרשי הצמדה בסך 3,436 ש"ח לשנת 1985 ולשנת 1986 - הפרשי הצמדה בסך 2,441 ש"ח וכן לבטל לחלוטין את הקנסות שהוטלו עליו.

על החלטה זו של הנתבע הגיש התובע ערעור לוועדה במשרד הראשי של הנתבע.

הוועדה עיינה בכל החומר הרפואי והחומר אודות מצבו הכלכלי של התובע, קבלה את המלצת מנהל הסניף והחליטה, לאחר בדיקת כל ההיבטים, שאין מקום לשנות מהחלטת הנתבע בדבר הפחתת הפרשי הצמדה וביטול הקנסות. בנוסף, תוך התחשבות במצבו הרפואי והכלכלי של התובע, החליטה הוועדה על פריסת תשלומים ל- 24 חודש.

בפסק-דינו התייחס בית-הדין לסעיף 364 לחוק הביטוח הלאומי, בדבר תשלומי פיגורים. כמו-כן, סעיף 370 לחוק הביטוח הלאומי מסמיך את הנתבע לוותר על תשלומי פיגורים, כולם או חלקם.

החלטתו של בית-הדין האיזורי בנושא זה היתה כי אין בית-הדין שם שיקול-דעתו במקום הגוף המוסמך על-פי החוק ליתן החלטה. משניתן על-פי החוק להטיל קנסות וריבית פיגורים והצמדה על חובות נישומים למוסד לביטוח לאומי, שבמקרה שבפנינו הלכו לקראת התובע.

לאור המסמכים הרפואיים שהמציא והמסמכים המעידים על מצבו הכלכלי הפחיתו את הפרשי ההצמדה בהם חוייב התובע ומשהומלץ לוועדה והיא אף אישרה את ההמלצה לחלק לתובע, לאור מצבו הקשה, את החוב ל- 24 תשלומים - לא מצא בית-הדין כל מקום להתערב בהחלטת הוועדה ששקלה את השיקולים הנכונים ופעלה כדין. לפיכך התביעה נדחתה.

בתשובת המשיב לערעור זה נטען כי אין מקום להתערב בהחלטת המוסד לביטוח לאומי להפחתה חלקית של הפרשי ההצמדה וכן אין מקום להתערב בפסק-דינו של בית-הדין האיזורי בנושא זה. יחד-עם-זאת, הודיעה באת-כוח המוסד לביטוח לאומי, כי לאחר מתן פסק-הדין של בית-הדין האיזורי נשלחה למערער, הודעה בדבר ביטול מלוא ההצמדה. לאור-זאת, קבע בית-הדין כי לא נדרשת הכרעתו בעניין זה.