botox
הספריה המשפטית
המדריך המקיף לחוק הביטוח הלאומי

הפרקים שבספר:

תשלום גמלה - מסירת מידע מטעה (סעיף 327 לחוק)

סעיף 327 לחוק הביטוח לאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 קובע כדלקמן:

"327. מסירת מידע מטעה (תיקון התשס"ה (מס' 2))
(א) בסעיף זה:
"מידע מטעה" - ידיעה כוזבת, בין בעל פה ובין בכתב, או מסמך מזוייף;
"מסמך" ו"זיוף" - כהגדרתם בסעיף 414 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
(ב) הוכח להנחת-דעתו של המוסד כי תובע גמלה או מקבל גמלה מסר למוסד מידע מטעה, ביודעין, או נמנע מלמסור מידע ביודעו שיש בכך כדי להשפיע על זכותו לגמלה, והמוסד החליט לדחות בשל כך את התביעה לגמלה, כולה או חלקה, או להפסיק בשל כך את תשלום הגמלה, כולה או חלקה, לפי העניין (בסעיף זה: "החלטת המוסד"), יחולו הוראות אלה:
(1) נדחתה התביעה לגמלה במלואה או הופסק תשלום הגמלה במלואה:
(א) לא תוגש תביעה חוזרת לגמלה זהה (בסעיף זה: "תביעה חוזרת") בעד תקופה של 90 ימים מהיום שבו הודע לתובע הגמלה או למקבל הגמלה על החלטת המוסד, אלא-אם-כן שילם למוסד דמי טיפול בסך 400 שקלים חדשים;
(ב) הוגשה תביעה חוזרת בטרם חלפו 24 חודשים קלנדריים מהחודש שבו הודע לתובע הגמלה או למקבל הגמלה על החלטת המוסד, תופחת הגמלה המשתלמת בעד התקופה הקובעת בשיעור של 25%; היתה התביעה החוזרת לגמלה שאינה משתלמת בעד תקופה מסויימת, תופחת אותה גמלה בשיעור האמור; לעניין זה, "התקופה הקובעת" - שלושת החודשים הראשונים שלאחר הגשת התביעה החוזרת שבעדם זכאי התובע לגמלה;
(2) נדחתה התביעה לגמלה בחלקה או הופסק תשלום הגמלה בחלקו - יחולו הוראות פסקת-המשנה (א) של פסקה (1), וכן תופחת הגמלה המשתלמת בעד שלושת החודשים הראשונים שלאחר החלטת המוסד בשיעור של 25%, ולעניין גמלה שאינה משתלמת בעד תקופה מסויימת - תופחת אותה גמלה בשיעור האמור.
(ג) לעניין סעיף זה יראו כתביעה חוזרת גם תביעה לגמלה זהה, שאינה בעד התקופה, שלגביה הוגשה התביעה שנדחתה בהחלטת המוסד או שבעדה שולמה הגמלה שתשלומה הופסק בהחלטת המוסד, לפי העניין.
(ד) החלטת המוסד תתקבל לאחר שניתנה לתובע הגמלה או למקבל הגמלה, לפי העניין, הזדמנות לטעון את טענותיו.
(ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריותו הפלילית של תובע הגמלה או מקבל הגמלה.
(ו) הסכום האמור בסעיף-קטן (ב)(1)(א) יעודכן ב- 1 בינואר של כל שנה בהתאם לשיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה שקדמה לה, ויעוגל לשקל החדש הקרוב."

ב- עב"ל 26236-09-11 {המוסד לביטוח לאומי נ' אמתיאז אבו נאג'י, תק-אר 2013(3), 1439 (2013)} קבע בית-הדין כי בנסיבות המקרה יש לקבוע כי המערערת ביודעין לאחר ההכרה בתאונתה כתאונה בעבודה, מסרה מידע כאילו שכרה לגבי התקופה הקובעת עמד על סך של 10,000 ש"ח לחודש שעה שעד לאותו מועד היא עצמה טענה וגיבתה טענתה במסמכים, כי שכרה היה לעת הרלבנטית בסך של 5,000 ש"ח בלבד.

משאלה הם הדברים, ערעור המוסד לביטוח לאומי ראוי להתקבל והמוסד לביטוח לאומי רשאי לפעול על-פי הוראות סעיף 327(ב)(2) לחוק הביטוח הלאומי ולהפחית את הגמלה לשלושה חודשים בשיעור של 25%.

ב- ב"ל (יר') 11716-09 {פאטמה חושיה נ' המוסד לביטוח לאומי - סניף ירושלים, תק-עב 2012(3), 11354 (2012)} קבע בית-הדין כי אף לא נפל פגם בהחלטת פקידת התביעות להפעיל בעניינה של התובעת את סעיף 20א לחוק הבטחת הכנסה, אשר מחיל לעניין תביעה לגמלה על-פי החוק את סעיף 327 לחוק הביטוח הלאומי הקובע כי מבוטח אשר "נמנע מלמסור מידע ביודעין שיש בכך כדי להשפיע על זכותו לגמלה" כפוף לסנקציות שקבועות בסעיף 327 לחוק הביטוח הלאומי.

מן הראיות עולה שהתובעת נמנעה ביודעין מלדווח למוסד לביטוח לאומי על פתיחת חנות המכולת על-ידי בעלה ועל-כן פקידת התביעות היתה מוסמכת להפעיל בעניינה של התובעת את סעיף 20א לחוק הבטחת הכנסה.

ב- ב"ל (נצ') 30973-05-10 {אמתיאז אבו נאג'י נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2011(3), 15669 (2011)} קבע בית-הדין כי מאחר שהמידע שהנתבע רואה אותו כ"מידע מטעה" נמסר על-ידי התובעת לאחר יום 01.01.05, חל בעניינה של התובעת הנוסח הנוכחי של סעיף 327 לחוק הביטוח הלאומי, ועל-כן - כאמור - בלא החלטה בדבר דחיה של התביעה לקצבת הנכות מעבודה או בלא החלטה על הפסקת תשלום הקצבה, לא היה הנתבע רשאי לקזז שיעור כלשהו מקצבת הנכות מעבודה. גם אם היה הנתבע מחליט כך, היה עליו לתת לתובעת זכות טיעון לפני כן.

התוצאה היא שבית-הדין קיבל את התביעה כנגד החלטת הנתבע בעניין קיזוז שיעור של 25% מקצבת הנכות מעבודה.