botox
הספריה המשפטית
המדריך המקיף לחוק הביטוח הלאומי

הפרקים שבספר:

הענקות - מתן הענקה (סעיף 387 לחוק)

סעיף 387 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 קובע כדלקמן:

"387. מתן הענקה
המוסד רשאי, לפי שיקול-דעתו מטעמי צדק, לתת הענקות לאדם בכסף ובעין על-פי מבחנים וכללים ובשיעורים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, כשתביעתו של האדם לגמלה במסגרת ענפי הביטוח אינה מזכה אותו בגלל אחת מאלה:
(1) אי-הזדקקות לאשפוז לפי סעיף 42;
(2) פיגור בתשלום דמי ביטוח לפי סעיפים 50 או 366;
(3) אי-מילוי חובת רישום לפי סעיף 77;
(4) אי-השלמת תקופת אכשרה לפי סעיפים 246 או 253."

תקנות הביטוח הלאומי (הענקות מטעמי צדק), התשל"ה-1975 קובעות כדלקמן:

"בתוקף סמכותי לפי סעיפים 198א ו- 242 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשכ"ח-1968, ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

סימן א': הוראות כלליות

1. הגדרות
בתקנות אלה:
"הכנסה" - ההכנסה של מבקש הענקה, לרבות הכנסת בן הזוג הנמצא עמו, מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, למעט הכנסה ממקורות אלה:
(1) קצבת ילדים לפי פרק ה' לחוק;
(2) הענקות מכוח סעיף 40(ב1)(2) לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949;
(3) הוצאות מבקש ההענקה עקב מחלתו או נכותו שלו או של התלויים בו בסכום סביר שהכיר בו המוסד ושאינן מכוסות על-ידי שירותי הסעד של המדינה או רשות מקומית;
"הענקה" - הענקה לפי פרק ט'1 לחוק;
"תלוי" ו "שאיר" - כמשמעותם בפרק ב' לחוק.

2. למי ניתנת ההענקה
בכפוף לאמור בסימן ב', יינתנו הענקות לפי סימן ג' לתקנות אלה למי שנדחתה תביעתו מסיבה כאמור בסעיף 198א לחוק.

סימן ב': הצידוק למתן הענקה

3. הנסיבות למתן הענקה
בכפוף לאמור בסימן ג' יתן המוסד הענקה במקרה שלא אושפזה יולדת או נבצר מהמבוטח למלא חובת רישום לפי סעיף 33 לחוק או לשלם דמי ביטוח, כולם או מקצתם, ונוצר פיגור לפי סעיפים 98 או 181 לחוק מחמת אחד מאלה:
(1) מחלה או תאונה;
(2) מאסר או מעצר;
(3) פסלות לדין או פשיטת רגל;
(4) שירות בצבא-הגנה לישראל;
(5) הימצאות בארץ אויב או בארץ שאינה מאפשרת מגע חפשי עם ישראל;
(6) תנאי מלחמה או פעולות אויב;
(7) אסונות טבע או תנאי אקלים החורגים מהרגיל;
(8) רישום גיל לא נכון שתוקן על-פי פסק-דין, בתנאי שמבקש ההענקה נקט בהליכים משפטיים לתיקון הגיל תוך זמן סביר לאחר שעמד על הטעות;
(9) מסירת מידע לא נכון מאת עובד המוסד שפעל בתפקיד;
(10) סיבה אחרת שלפי שיקול-דעת המוסד מקורה בנסיבות שלא היו תלויות במבקש הענקה בתום-לב והמוסד שוכנע ששורת הצדק מחייבת מתן הענקה.

4. מבחן ההכנסה למתן הענקה
(א) בכפוף לאמור בסימן ג' יתן המוסד הענקה למבקש הענקה כשהכנסתו הממוצעת אינה עולה על סכום הנקוב בלוח ב' לחוק, לפי מספר התלויים, מחולק ב- 12; עולה ההכנסה הממוצעת על הסכום המתקבל כאמור - תשולם הענקה יחסית לפי האמור בתקנה 17.
(ב) מי שתביעתו לקצבה נדחתה לפי פרק ב' או פרק ו'2 לחוק, תחול לגביו תקנה זו בהתקיים אחד מאלה:
(1) הושלמה תקופת אכשרה הנדרשת בחוק או קיים פטור לגביה בחוק;
(2) הוא היה פטור מתקופת אכשרה אילו הוראות החוק הקובעות את הפטור היו חלות לפני תחולתן.
(ג) "הכנסה ממוצעת", לעניין תקנה זו, היא הכנסתו הממוצעת החודשית של מבקש ההענקה במחצית השנה שקדמה לחודש שבו הגיש את הבקשה להענקה כאמור בתקנה 21.


5. התקופה שבה קיימות הנסיבות למתן הענקה
הנסיבות למתן הענקה כאמור בתקנה 3 יובאו בחשבון לגבי התקופה שבה הן קיימות בלבד; לגבי חובת הרישום לפי סעיף 33 לחוק די אם נתקיימו נסיבות אלה תקופה של שלושה חדשים שקדמו בתכוף ליום שבו אירעה הפגיעה בעבודה.

סימן ג': שיעורי ההענקה

6. שיעור ההענקה למי שתביעתו לקצבה לפי פרק ב' נדחה
שיעור ההענקה שתינתן למבקש הענקה שתביעתו לקצבה לפי פרק ב' לחוק נדחתה יהיה תשלום חדשי השווה לשיעור כפי שנקבע בסעיף 11 או בסעיף 21 לחוק, לפי העניין.

7. שיעור ההענקה למי שתביעתו למענק אלמנה נדחתה
שיעור ההענקה שתינתן למבקש הענקה שתביעתו למענק אלמנה לפי סעיף 23 לחוק נדחתה ומתקיימות בו הנסיבות האמורות בתקנה 3 יהיה כמענק אלמנה שהיה משתלם אילו היתה זכאית לכך לפי סעיף 23 לחוק.

8. שיעור ההענקה למי שתביעתו לדמי פגיעה נדחתה
(א) שיעור ההענקה שתינתן למבקש הענקה שתביעתו לדמי פגיעה לפי פרק ג' לחוק נדחתה יהיה:
(1) כשמתקיימות הנסיבות האמורות בתקנה 3 - כדמי הפגיעה שהיו משתלמים אילו היה זכאי לכך לפי פרק ג' לחוק;
(2) כשמתקיימות הנסיבות האמורות בתקנה 4 ותקופת ההיעדרות מהעבודה או ממשלח-יד עקב הפגיעה בעבודה היא חודש ימים לפחות - כפי שנקבע בסעיף 11 לחוק, לפי מספר התלויים, מחולק בשלושים וכפול במספר הימים שבעדם מבקש ההענקה היה זכאי לדמי פגיעה;
(ב) ההענקה לפי תקנת-משנה (א) תשולם החל מהיום הראשון שממנו היו מגיעים דמי-פגיעה לפי החוק.

9. שיעור ההענקה למי שתביעתו לקצבה לפי פרק ג' נדחתה
(א) שיעור ההענקה שתינתן למבקש הענקה שתביעתו לקצבה לפי פרק ג' לחוק נדחתה יהיה:
(1) כשמתקיימות הנסיבות האמורות בתקנה 3 - תשלום חדשי השווה לשיעור הקצבה שהיתה משתלמת אילו היה זכאי על-פי פרק ג' לחוק;
(2) כשמתקיימות הנסיבות האמורות בתקנה 4 - תשלום חדשי השווה לשיעור שנקבע בסעיפים 11 או 21 לחוק, לפי העניין, לפי מספר התלויים או השאירים.
(ב) תלוי לפי סעיף 74(א)(3) או (4) לחוק יראוהו לעניין תקנת-משנה זו כשאיר לפי סעיף 21 לחוק אם אין בן זוג או ילד שבעדו היתה משתלמת קצבה או תוספת קצבה (להלן בתקנת-משנה זו: "הילד"), לפי העניין, וינהגו כך: אם ישנו הורה אחד או שני הורים, יראו את ההורה או את המבוגר משני ההורים כאלמן או כאלמנה, לפי העניין, ואת התלויים האחרים אם ישנם - בילדים, וההענקה תשולם בהתאם לשיעור הקצבה לפי סעיף 21(א) ו- (א1) לחוק; אם אין הורה - תשולם לתלויים האחרים הענקה בשיעור הקצבה לפי סעיף 21(א2)(1) לחוק; לעניין זה, "הורה" - לרבות סב או סבתה.

10. שיעור ההענקה למי שתביעתו למענק לפי פרק ג' נדחתה
שיעור ההענקה שתינתן למבקש הענקה שתביעתו למענק לפי סעיף 66 או לפי סעיף 77 לחוק נדחתה ומתקיימות בו הנסיבות האמורות בתקנה 3 יהיה כמענק שהיה משתלם אילו היה זכאי לפי הסעיפים האמורים.


11. שיעור ההענקה למי שתביעתו למענק לידה נדחתה
שיעור ההענקה למבקש הענקה שתביעתו למענק לידה נדחתה ומתקיימות הנסיבות האמורות בתקנה 3 יהיה צירוף שני אלה:
(1) הסכום המיועד לפי החוק לרכישת ציוד לנולד;
(2) סכום לכיסוי ההוצאות הכרוכות במתן עזרה רפואית מקצועית בשעת הלידה - שאינו עולה על הסכום הניתן לאשפוז יולדת.

12. שיעור הענקה למי שתביעתו לגמלה לשמירת הריון או לדמי לידה ונדחתה (תיקון התשנ"ז)
שיעור ההענקה למבקשת הענקה שתביעתה לגמלה לשמירת הריון או לדמי לידה נדחתה ומתקיימות הנסיבות האמורות בתקנה 3, יהיה כשיעור הגמלה לשמירת הריון או כשיעור דמי הלידה שהיו משתלמים למבקשת ההענקה אילו היתה זכאית לדמי לידה או לגמלה לשמירת הריון, לפי העניין.

13. שיעור ההענקה למי שתביעתו לקצבה לפי פרק ו'2 נדחתה
שיעור ההענקה למבקש הענקה שתביעתו לקצבה לפי פרק ו'2 לחוק נדחתה יהיה כתשלום חדשי השווה לשיעור הקצבה כאמור בסעיפים 127לו עד 127לט לחוק, לפי העניין.

14. הענקה למי שנדחתה תביעתו חלקית
ההענקה למבקש הענקה שתביעתו לגמלה נדחתה חלקית על-פי סעיף 181 לחוק תהיה בסכום ההפרש שבין ההענקה לפי תקנות 6 עד 13, לפי העניין, לבין הגמלה החלקית המשתלמת לו.

15. הגבלה
ההענקה לא תעלה על הגמלה שהיתה משתלמת אילולא נדחתה התביעה במסגרת ענפי הביטוח כאמור בסעיף 198א לחוק.
16. הגדלת סכומי ההענקה
הוגדלו סכומי הגמלאות לפי סעיף 11(ג) לחוק, תגדל ההענקה החדשית באותו שיעור.

17. הענקה יחסית
למבקש הענקה לפי תקנה 4 שהכנסתו הממוצעת עולה על הסכום הנקוב בלוח ב' לחוק, לפי העניין, תשולם ההענקה בניכוי הסכום העולה כאמור ובלבד שסכום ההענקה שנותר לאחר הניכוי עולה על 10% ממנה.

סימן ד': שונות

18. הענקה נוספת
אושרה בקשה להענקה, יינתנו לזכאי גם כל הגמלאות בעין שהיה זכאי להן אילו לא נדחתה תביעתו.

19. מניעת תשלומי כפל
בכפוף לאמור בתקנה 14, לא תשולם הענקה בעד פרק הזמן שמשתלמת בעדו גמלה לפי פרקים ב', ג', ו'1 או ו'2 לחוק או הענקה חדשית מכוח סעיף 198א לחוק או תמיכה חדשית לצרכי מחייתו מאת אוצר המדינה או רשות מקומית, זולת תמיכה כאמור הניתנת כהשלמה בנוסף להענקה.

20. בדיקה חוזרת
(א) אושרה הענקה לפי תקנה 4, רשאי מקבל ההענקה לבקש בדיקה חוזרת של הכנסתו הממוצעת על-סמך הטענה כי הכנסתו החדשית הממוצעת הופחתה בששת החדשים שקדמו לבקשתו; בקשה לבדיקה חוזרת לא תוגש אלא כתום שישה חודשים מתאריך הגשת הבקשה למתן ההענקה או בקשה קודמת לבדיקה חוזרת.
(ב) המוסד רשאי לערוך בדיקה חוזרת בהתחשב בהכנסה החדשית הממוצעת של מקבל ההענקה בתקופה של ששת החודשים שקדמו לחודש שבו נערכה הבדיקה החוזרת.

21. מועד הגשת הבקשה
הענקה תינתן אם הוגשה בקשה להענקה תוך שנים-עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה לגמלה או מהיום שבו דחה המוסד את התביעה לגמלה.

22. תשלום למפרע
לא תשולם הענקה מעבר לתקופה העולה על שנים-עשר חדשים מהאחד בחודש שבו הוגשה הבקשה להענקה.

23. הליכים
מבקש הענקה חייב לעבור כל ההליכים הדרושים לפי החוק והתקנות לקביעת דרגת נכות מעבודה או דרגת נכות, לפי העניין.

24. תחולה
(א) הוראות סעיפים 17א, 23(ב) ו- (ג), 23א, 26, 26ד, 27, 28, 52 71, 72, 73, 76, 77(ב), 78, 80, 81, 82, 82ג, 90א, 103, 127כה, 137א, 145, 146 ו- 147 לחוק והתקנות שהותקנו מכוח סעיפי החוק האמורים יחולו על מתן הענקות, בשינויים המחוייבים.
(ב) הוראות סעיף 69 לחוק יחולו לגבי מקבלי הענקה לפי תקנה 3, בשינויים המחוייבים.
(ג) נוצרה זכאות להענקה חדשית לפי תקנות אלה לאחר האחד בחודש, תשולם ההענקה החל מאחד באותו חודש.


25. הוראת מעבר
בכפוף לאמור בתקנה 22 לא תידחה בקשה להענקה מסיבה זו בלבד שהתביעה לגמלה בענפי הביטוח השונים נדחתה כאמור בסעיף 198א לחוק לפני תחילתן של תקנות אלה, ובלבד שהבקשה להענקה הוגשה תוך 12 חדשים מיום הפרסום של תקנות אלה.

26. השם
לתקנות אלה ייקרא "תקנות הביטוח הלאומי (הענקות מטעמי צדק), התשל"ה-1975"."

עיון בתקנות הביטוח הלאומי (הענקות מטעמי צדק), התשל"ה-1975 מלמד כי הנסיבות שבגינן יוענקו ההענקות מטעמי צדק מקורן בגורמים אובייקטיבים, שבגינם לא אושפזה היולדת.

גם תקנה 3(10) לתקנות הביטוח הלאומי (הענקות מטעמי צדק), התשל"ה-1975, שהינו סעיף סל, מתייחס לנסיבות אובייקטיביות בלבד, אשר אינן תלויות במבוטחת עצמה, ואשר בעטיין נבצר ממנה ללדת בבית-החולים.

כאשר התובעת תכננה לידת בית מבעוד מועד, כעולה מבקשתה למענק לידה הרי שאי-אישפוזה לא נגרם בשל נסיבות חיצוניות שאינן תלויות בה {דברי בית-הדין ב- עב"ל 26677-07-11 נעמי לייסנר נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-אר 2012(4), 717 (2012)}.

הסתמכות על גורם אחר אינה באה במסגרת תקנה 3(10) לתקנות הביטוח הלאומי (הענקות מטעמי צדק), התשל"ה-1975, ואין מקום להתערב בשיקול-דעתם של פקידי המוסד לביטוח לאומי {דב"ע נה/0-184 אריה בדרה נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-אר 95(4), 11 (1995)}.

ב- ב"ל (יר') 11673-08-14 {הדסה ארן נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2015(1), 18811 (2015)} קבע בית-הדין כי עניינה של התובעת אינו נופל בגדר המקרים המנויים בסעיפים 9-1 לתקנה 3 ומשכך יש לבחון האם מתקיימת תקנה 3(10).

לא אחת נפסק כי "נבצר מהמבוטח" פירושו קרוב לדיבר "נמנע" {ראה למשל דב"ע מא/0-172 ספלורה סבג נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יד 22}. עוד נקבע כי תנאי הכרחי לצורך ההענקה מטעמי צדק הוא כי אי הרישום או אי התשלום נוצר מאחר ש"נבצר" מהמבוטח למלא את חובת הרישום או לשלם דמי ביטוח, וכן כי אותה "נבצרות" משמעותה שנסיבה אובייקטיבית, להבדיל מאי-ידיעה טעות או שכחה, מנעו מהמבוטח לקיים את חובת הרישום או התשלום {ראה למשל עב"ל 55/96 יעקב עגם נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (13.02.02)}.

התובעת טענה כי בשל אי-הבנה בינה לבין רואה החשבון לא נפתח תיק ביטוח לאומי במועד. מדובר אם-כן, בתקלה בטעות או באי-ידיעה, אך לא ניתן לומר כי מדובר ב"נבצרות" או "מניעות". משכך התובעת אינה עומדת בתנאים הקבועים בתקנות, ויש לדחות את תביעתה לתשלום דמי לידה מטעמי צדק.

ב- ב"ל (יר') 6476-12-13 {בתיה באשע אפל נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2014(4), 17706 (2014)} קבע בית-הדין כי התובעת לא הוכיחה כי אי-תשלום דמי הביטוח על-ידי עד לחודש 07/13 נבע מסיבה שלא היתה תלויה בה.

התובעת לא נתנה כל הסבר מדוע לא יכלה לשלם דמי ביטוח כעובדת עצמאית לפני 03.02.14, בעקבות השינוי בנפח הפעילות של עסקה {זאת בהנחה שאכן כטענת התובעת, השינוי בהיקף הפעילות של עסקה אירע בחודשים 10-12/12 כטענתה בעדותה}.

ב- ב"ל (ב"ש) 1632-08-11 {לוסיה אברהם נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2013(2), 674 (2013)} קבע בית-הדין כי בעניינים שבהם יש לנתבע שיקול-דעת, כמו בעניין הענקה מטעמי צדק על-פי סעיף 387 לחוק הביטוח הלאומי, סמכותו של בית-הדין לעבודה - מוגבלת לבחינה מנהלית של אופן הפעלת שיקול-הדעת על-ידי הנתבע, וכי מקום בו נפל פגם בשיקול-דעתו ככלל - יש להשיב את העניין אל פקיד התביעות, עם הנחיות להפעלת שיקול-הדעת.

ב- ב"ל (ת"א) 39-06-10 {רבקה זילבר נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2012(2), 11498 (2012)} קבע בית-הדין כי הענקה מטעמי צדק אפשרית על-פי הוראות החוק בלבד {פרק י"ז לחוק הביטוח הלאומי, סעיף 387 לחוק הביטוח הלאומי ואילך ותקנות הביטוח הלאומי (הענקות מטעמי צדק), התשל"ה-1975}. מדובר בהחלטת הנתבע ואין מקום שבית-הדין ידון בסוגיה במקום פקיד התביעות.

ב- ב"ל (חי') 2917-08 {אסעד גאווי נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2012(2), 538 (2012)} קבע בית-הדין כי החלופה הקבועה בסעיף 387(4) לחוק הביטוח הלאומי, עניינה אי השלמת תקופת אכשרה לעניין זכאות לקבלת קצבת זקנה {ראה גם עב"ל 385/97 ג'ורג'ט פרץ נ' המוסד לביטוח לאומי, לט (2004), 673}.

משקיבלה המנוחה קצבת זקנה החל מחודש 10/01, אין חלופה זו רלוונטית לנסיבות המקרה דנן.

ב- ב"ל (יר') 29383-09-11 {אושרית זייט נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2012(1), 13582 (2012)} קבע בית-הדין כי על-פי הוראות תקנה 3 לתקנות, הענקה כאמור בסעיף 387 לחוק הביטוח הלאומי תאושר אם נבצר מהמבוטח למלא חובת רישום בנסיבות המפורטות בתקנה. לא הובא לידיעתו של בית-הדין כי נבצר מן התובעת לקיים את חובת הרישום בשל אחד הטעמים המנויים בתקנה {מאסר, מחלה, אסון טבע וכדומה}. לפיכך, התובעת אינה זכאית להענקה מטעמי צדק.

ב- ב"ל (חי') 28364-12-10 {רמונדה בן חמו נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2011(3), 4247 (2011)} קבע בית-הדין כי באשר לטענת התובעת לזכאותה לקצבת זקנה נוכח מחלתה, הרי שאף שלא נטען במפורש על-ידי התובעת, אשר לא היתה מיוצגת בבית-הדין, לא נצא פטורים בלי להיזקק לטענה אפשרית בדבר הענקת הקצבה מטעמי צדק.

בסעיף 387(4) לחוק הביטוח הלאומי קבע המחוקק את האפשרות להעניק קצבת זקנה מטעמי צדק, בין-היתר למי שלא צבר תקופת אכשרה לפי סעיף 246 לחוק הביטוח הלאומי.

אלא מאי? משלא הותקנו תקנות למתן הענקה מטעמי צדק מחמת היעדר תקופת אכשרה, לא יכול הנתבע לשקול בהקשר הנדון שיקולי צדק ביחס למי שלא השלים תקופת אכשרה, מכל סיבה, לרבות מסיבות של מחלה קשה.

ב- ב"ל (ת"א) 4762/07 {אורנה בנימיני נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2009(2), 6745 (2009)} קבע בית-הדין כי אשר להחלטתו של פקיד התביעות לדחות את הבקשה להענקה מטעמי צדק - יש להזכיר תחילה כי החלטה בעניין זה מסורה לשיקול-דעתו של פקיד התביעות, אשר מוסמך לאשר הענקה מטעמי צדק מקום בו נבצר ממבוטח לשלם דמי ביטוח מכל סיבה שלפי שיקול-דעת המוסד מקורה בנסיבות שלא היו תלויות במבקש הענקה בתום-לב והמוסד שוכנע ששורת הצדק מחייבת מתן הענקה.

במקרה דנן, נסיבות אלה לא התקיימו כלל ועיקר. שכן, לא היתה כל הצדקה לאי-תשלום חובה של התובעת במועד, וודאי שאין לומר כי אי-תשלום במועד נבע מסיבות שלא היו תלויות בתובעת וכי התובעת פעלה בעניין זה בתום-לב.