botox
הספריה המשפטית
המדריך המקיף לחוק הביטוח הלאומי

הפרקים שבספר:

העברת תגמול באמצעות מעביד (סעיף 280 לחוק)

1. הדין
סעיף 280 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 קובע כדלקמן:

"280. העברת תגמול באמצעות מעביד (תיקון התשע"א (מס' 7))
(א) המוסד יעביר למעביד של עובד כאמור בסעיף 276(א), את סכום התגמול המגיע לעובד.
(ב) המעביד יעביר לעובד את יתרת התגמול; בסעיף זה, "יתרת התגמול" - ההפרש שבין התגמול שהועבר למעביד לפי סעיף-קטן (א) ובין התשלום ששילם מעביד לעובד על חשבון התגמול לפי סעיף 276(א), למעט סכום ששילם לעובד עקב עבודתו או סכום שהיה משלם לו בין שהוסיף לעבוד ובין שנעדר מעבודתו.
(ג) דין יתרת התגמול כדין שכר עבודה, והמעביד יעבירו לעובד לכל המאוחר ביום שבו היה משתלם שכרו של העובד בעד החודש שבו הועבר התגמול למעביד כאמור בסעיף-קטן (א)."

2. דין תגמולי מילואים כדין שכר
ב- דמ"ש (חי') 8720-04-11 אהוד סנדלר נ' הפועל גל חיפה קריית חיים בע"מ, תק-עב 2013(1), 2401 (2013) התובע טען כי תגמולי המילואים הם בגדר שכר עבודה. תכלית הוראות הדין בדבר תשלום השכר ובמועד נועד לאפשר לעובד קיום מינימלי בכבוד, כך שעיכוב בביצוע התשלום "תוצאתו השבתת מקור פרנסתו ואילוצו להושיט יד לנדבת ליבם של בני משפחה וחברים, ובמצוקתו כי רבה להידרש למלווים בריבית קצוצה" {ע"ע 1242/04 עיריית לוד נ' אבלין דהן יו"ר ארגון עובדי לוד וארגון עובדי עיריית לוד בשם 937 עובדי עיריית לוד ואח', תק-אר 2005(3), 33 (2005)}.

3. העברת תגמול באמצעות מעביד - דין התגמול בגין ימי מילואים או תשלום על חשבון אותו תגמול בגין שירות מילואים - כדין שכר עבודה - הלנת שכר - התביעה התקבלה
{ראה תמצית פסק-הדין בפרק ז' בשער זה לעיל: דמ"ש (חי') 8720-04-11 אהוד סנדלר נ' הפועל גל חיפה קריית חיים בע"מ, תק-עב 2013(1), 2401 (2013)}

4. חישוב תגמולי מילואים
סעיפים 272 ו- 273 לחוק הביטוח הלאומי, קובעים כיצד יש לחשב את התגמול המשולם בגין יום מילואים. החישוב נעשה על-ידי חלוקת סכום שלוש המשכורות האחרונות של המשרת במילואים ב- 90 יום. הסכום המתקבל מוכפל במספר ימי המילואים ששירת המבוטח, והוא מהווה את תגמול המילואים.

ב- תע"א (יר') 1295-10 {יהודה תמר נ' רשות המיסים ואח', תק-עב 2012(1), 1511 (2012) (להלן: "עניין יהודה תמר")} אופן ביצוע התשלום היה כדלקמן: העובד דיווח למעסיק על ימי המילואים, וזה האחרון שילם למשרת המילואים את הסכום לו הוא זכאי. לאחר-מכן העביר המוסד לביטוח הלאומי למעסיק את התשלום עבור הימים שבהם שירת העובד במילואים {ראו: סעיפים 276 ו- 280 לחוק הביטוח הלאומי קודם לתיקון מס' 127 מיום 02.03.11}. ביום 22.07.02 ניתן פסק-הדין בעניין חברת גב ים, שהינו פסק-הדין המנחה בעניין תשלום תגמולי מילואים {ע"ע (ארצי) 300307/98 חב' גב ים לקרקעות בע"מ נגד גבריאל אבן, תק-אר 2002(2), 827 (2002)} באותו עניין שירת מר אבן במילואים בשעות אחר הצהריים, כך שעבודתו בחברת גב ים לא נפגעה. מר אבן טען כי הוא זכאי לתגמול עבור שירות המילואים בנוסף לשכר עבודתו הרגיל, מאחר שלא נעדר מעבודתו. בית-הדין הארצי לעבודה דחה את תביעתו, וקבע כי: התגמול הקבוע בחוק בא במקום שכר העבודה ולא בנוסף אליו.

חוק הביטוח הלאומי לא נועד להיטיב עם עובד המשרת במילואים אשר מתאפשר לו גם לבצע את עבודתו הרגילה ולהפלותו לטובה לעומת חברו המשרת במילואים אשר לו אין אפשרות לעבוד אצל מעסיקו. עובד הנקרא לשרות מילואים ובמהלכו הוא מבצע גם את עבודתו אצל המעסיק עליה הוא זכאי לשכר רגיל יקבל את שכרו אך לא את התגמול. במקרה שכזה, המעסיק אינו רשאי לדרוש מן המוסד לביטוח לאומי החזר התגמול לפי סעיף 280 לחוק הביטוח הלאומי ואם קיבלו עליו להחזירו, שאם-לא-כן היה מתעשר שלא כדין על חשבון הקופה הציבורית.

פסק-הדין קבע, אם-כן, כי עובד ששרת במילואים בשעות שלאחר העבודה או בימי המנוחה, אינו זכאי לתגמול מילואים.

בשנת 2008 נחקק חוק שירות מילואים, התשס"ח-2008, ובעקבותיו תוקן בן-היתר גם חוק הביטוח הלאומי. חוק שירות מילואים שינה את המצב המשפטי שהיה קיים קודם לחקיקתו, ונקבע בו כי גם מי ששירת במילואים בשעות הפנאי, אף אם לא נעדר מעבודתו, זכאי לתגמול עבור שירותו זה. כוונת המחוקק היתה להיטיב עם משרתי המילואים כך שישולם להם תגמול אף אם שכרם הרגיל לא נפגע {עניין יהודה תמר}.