botox
הספריה המשפטית
המדריך המקיף לחוק הביטוח הלאומי

הפרקים שבספר:

קביעת נכות רפואית ואי-כושר - ערר על החלטת רופא מוסמך או פקיד תביעות (סעיף 211 לחוק)

1. הדין
סעיף 211 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 קובע כדלקמן:

"211. ערר על החלטת רופא מוסמך או פקיד תביעות
(א) הרואה עצמו נפגע מהחלטת רופא מוסמך, בכך שקבע לו אחוזי נכות רפואית שאינם מזכים בגמלה לפי פרק זה, רשאי לערור עליה לפני ועדה רפואית לעררים.
(ב) הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות בעניין אי-כושרו להשתכר, למעט קביעתו בעניין השתכרותו בפועל, רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים.
(ג) הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות בעניין זכאותו לשירותים מיוחדים רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים לשירותים מיוחדים."

תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (סמכויות ועדה רפואית לעררים וועדה לעררים), התשמ"ד-1984 קובעות כדלקמן:

"בתוקף סמכותי לפי סעיפים 127לא ו- 242 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשכ"ח-1968 (להלן: "החוק"), ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
פרק א': פרשנות

1. הגדרות
בתקנות אלה, "ועדה רפואית לעררים" ו- "ועדה לעררים" - כמשמעותן בסעיפים 127כט ו- 127ל לחוק.

פרק ב': ועדה רפואית לעררים

2. סמכות ועדה רפואית לעררים
(א) ועדה רפואית לעררים מוסמכת לתת כל החלטה שהרופא המוסמך היה מוסמך לתת.
(ב) לצורך מתן החלטה לפי תקנת-משנה (א) רשאית ועדה רפואית לעררים לאשר את החלטת הרופא המוסמך, לבטלה או לשנותה, בין שנתבקשה לעשות כן ובין שלא נתבקשה.

3. דיון בערר לפי מסמכים
ועדה רפואית לעררים רשאית, בהסכמת התובע, לדון בערר על-סמך מסמכים רפואיים בלבד, מבלי לבדוק את התובע.

4. אי-התייצבות התובע
ערר התובע ולא התייצב לפני הוועדה הרפואית לעררים במועד ובמקום שנקבעו בהזמנה, רשאית הוועדה לדון ולהחליט בערר שלא בפניו, אולם אם נבצרממנה להחליט והעורר לא הופיע בפניה לאחר הזמנה נוספת - יידחה הערר; הודיע העורר, לפני המועד שנקבע לדיון בערר או לאחריו, שאינו יכול להתייצב מסיבה סבירה שפירש, רשאית הוועדה לקבוע מועד אחר לדיון.

פרק ג': ועדה לעררים

5. סמכות ועדה לעררים
(א) ועדה לעררים מוסמכת לתת כל החלטה שפקיד התביעות היה מוסמך לתת, למעט החלטה בעניין ההשתכרות בפועל.
(ב) לצורך מתן החלטה לפי תקנת-משנה (א) רשאית ועדה לעררים לאשר החלטה כאמור של פקיד התביעות, לבטלה או לשנותה, בין שנתבקשה לעשות כן ובין שלא נתבקשה.

6. החלת תקנות
תקנות 3 ו- 4 יחולו על ערר בפני ועדה לעררים, בשינויים המחוייבים.

פרק ד': הוראות שונות

7. חוות-דעת מיועץ
לצורך מתן החלטה רשאית ועדה רפואית לעררים או ועדה לעררים לבקש מיועץ שיגיש לה חוות-דעת על-סמך מסמכים רפואיים ותוצאות בדיקות אחרות שהובאו בפניו.

8. בדיקות נוספות
ועדה רפואית לעררים או ועדה לעררים רשאית לדרוש מהתובע להיבדק גם בידי יועץ רפואי או בידי מומחה אחר ולעבור בדיקות נוספות אחרות הדרושות, לדעתה, לקביעת אחוזי הנכות הרפואית או לקביעת אי-הכושר להשתכר.



9. סודיות
המסמכים הרפואיים אשר בידי המוסד או ועדה רפואית לעררים או ועדה לעררים הם סודיים, אך מותר להביאם לידי אדם אשר נזקקים לשירותו לצורך קביעת אחוז הנכות הרפואית או לקביעת אי-הכושר להשתכר, ובלבד שחובת הסודיות כאמור תחול גם על מקבל המסמכים לפי תקנה זו.

10. ביטול תקנות
תקנות 1 עד 36 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת דרגת נכות), התשל"ד-1974 - בטלות.

11. תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום כ"ח באדר ב' התשמ"ד (1 באפריל 1984)."

תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ"ד-1984 קובעות כדלקמן:

"בתוקף סמכותי לפי סעיפים 127כז, 127לא, 127לב ו-242 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשכ"ח-1968 (להלן" "החוק"), אני מתקין תקנות אלה:

פרק א': פרשנות

1. הגדרות
בתקנות אלה:
"תקנות נפגעי עבודה" - תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956;
"רשימת ליקויים" - הליקויים והפגימות המפורטים במבחנים שבחלקים א' ו- ד' של התוספת לתקנות נפגעי עבודה, למעט הליקויים והפגימות בסעיפים שפורטו בתוספת לתקנות אלה;
"תובע" - מבוטח התובע גמלה או המקבל גמלה לפי פרק ו'2 לחוק.

פרק ב': אחוז נכות רפואית

סימן א': קביעת אחוז הנכות הרפואית

2. אחוז הנכות הרפואית
אחוז הנכות הרפואית של תובע ייקבע בהתאם לאחוז הנקוב לצד כל אחד מהליקויים והפגימות (להלן: "הליקויים") אשר ברשימת הליקויים, ובהתחשב באמור בסעיפים 2 ו- 4 שבחלק ג' של התוספת לתקנות נפגעי עבודה.

3. קביעת אחוזי נכות מצטברים
(א) אחוז הנכות הרפואית של תובע אשר לו מספר ליקויים המפורטים ברשימת הליקויים, ייקבע בהתאם לגבוה מבין האחוזים שנקבעו לו בהתאם לתקנה 2 (להלן: "האחוז הראשון"), בתוספת אחוזים כמפורט להלן:
(1) האחוז השני שנקבע לו כפול ביתרת האחוזים המתקבלת לאחר הפחתת האחוז הראשון מ- 100%;
(2) האחוז השלישי שנקבע לו כפול ביתרת האחוזים המתקבלת לאחר הפחתת האחוז הראשון והתוספת שחושבה לפי פסקה (1) מ- 100%, וכן הלאה.
(ב) נקבע אחוז נכות רפואית מצטברת המבוטא בשבר אחרי השלם - יעוגל השבר לשלם כלפי מעלה.
4. קביעת אחוז נכות בשל ליקוי שאינו ברשימת הליקויים (תיקון התשס"ו)
היה לתובע ליקוי שלא פורט ברשימת הליקויים, רשאי רופא מוסמך לקבוע את אחוז הנכות הרפואית בהתחשב במבחנים שנקבעו ברשימת הליקויים; הוראה זו לא תחול אם לדעת הרופא המוסמך דומה הליקוי שיש לתובע גם לליקוי המפורט בתוספת.

5. תחילת הנכות הרפואית
(א) בנכות רפואית שנוצרה תוך 36 החדשים שקדמו ליום הגשת התביעה למוסד, יקבע הרופא המוסמך את התאריך שבו נוצרה הנכות האמורה.
(ב) בנכות רפואית שנוצרה לפני תקופת 36 החדשים שקדמו ליום הגשת התביעה למוסד, יקבע הרופא המוסמך כי תחילת הנכות היא לפני תקופת 36 החדשים האמורה.
(ג) חל האמור בתקנה 3 לעניין מספר ליקויים המזכים באחוזי נכות, וקבע הרופא המוסמך אחוזי נכות רפואית מצטברים, יקבע הרופא המוסמך גם את תחילת אחוזי הנכות המצטברים בשיעור של 40% או יותר, בהתאם לאמור בתקנות-משנה (א) ו- (ב).

6. נכות רפואית זמנית
רופא מוסמך רשאי לקבוע אחוז נכות רפואית לתקופה מוגבלת, כל עוד מצבו הרפואי של התובע אינו יציב; תקפה של כל קביעה זמנית כאמור יהיה לתקופה שאינה עולה על שנתיים מיום הקביעה.

7. חוות-דעת מיועץ
לצורך קביעת אחוז הנכות הרפואית, רשאי רופא מוסמך לבקש מיועץ שיגיש לו חוות-דעת על-סמך מסמכים רפואיים ותוצאות בדיקות אחרות שהובאו בפניו.

8. בדיקות נוספות
רופא מוסמך רשאי לדרוש מהתובע להיבדק גם בידי יועץ רפואי או בידימומחה אחר ולעבור בדיקות נוספות אחרות הדרושות, לדעתו, לקביעת אחוזי הנכות הרפואית.

9. החלטת הרופא המוסמך
החלטת רופא מוסמך בדבר אחוז נכות רפואית תהיה בכתב ויצורפו אליה הממצאים והנימוקים.

סימן ב': הליכים הקשורים בקביעת אחוז נכות רפואית

10. מועד ומקום לבדיקת התובע
(א) המוסד יזמן את התובע לבדיקת הרופא המוסמך או לבדיקה לפי תקנה 8; בהזמנה יצויינו המועד והמקום של הבדיקה.
(ב) ההזמנה תישלח 14 ימים לפחות לפני המועד שנקבע לבדיקה, אלא-אם-כן הסכים התובע להתייצב לבדיקה אף ללא הזמנה כאמור או תוך זמן קצר מזה.

11. בדיקה במקום הימצא התובע
החליט רופא מוסמך כי נבצר מהתובע, בשל מצב בריאותו, להתייצב לבדיקה, יבדוק את התובע במקום הימצאו ובמועד שיקבע.

12. קביעת נכות רפואית על-סמך מסמכים
רופא מוסמך רשאי לקבוע את אחוזי הנכות הרפואית על-סמך מסמכים רפואיים בלבד, מבלי לבדוק את התובע, בכל אחד מאלה:
(1) התובע הסכים לכך מראש;
(2) הרופא המוסמך קבע כי אחוז הנכות הרפואית של התובע הוא בשיעור של 90% לפחות;
(3) הרופא המוסמך קבע כי אחוז הנכות הרפואית של התובע הוא בשיעור של 40% לפחות, לאחר שיועץ רפואי או מומחה אחר כאמור בתקנה 8 בדק במקומו את התובע והגיש לרופא המוסמך דין וחשבון על תוצאות הבדיקה.

13. אי-התייצבות לבדיקה
(א) לא התייצב התובע לבדיקת הרופא המוסמך במועד או במקום הנקובים בהזמנה לפי תקנה 10, או לא התייצב לבדיקה אחרת הנדרשת לצורך קביעת אחוז נכותו הרפואית בהתאם לתקנה 8, מבלי שהודיע על-כך למוסד בכתב לפני המועד האמור או מבלי שנתן סיבה מתקבלת על דעת המוסד לאי-התייצבותו, ייבדק במועד אחר רק לאחר ששילם למוסד, לפי דרישתו, את ההוצאות שנגרמו למוסד עקב אי-התייצבותו, כפי שקבע המוסד.
(ב) לא שילם התובע את סכום ההוצאות שנדרש ממנו, או שלא התייצב פעם נוספת לבדיקה, כאמור בתקנת-משנה (א), מבלי שהודיע על-כך למוסד בכתבלפני המועד האמור או מבלי שנתן סיבה מתקבלת על דעת המוסד, יקבע הרופא המוסמך כי לא ניתן לקבוע לתובע את אחוזי נכותו הרפואית, ויחולו הוראות סעיף 127כד לחוק.

14. החזר הוצאות לינה וכלכלה
המוסד יחזיר לתובע, לפי דרישתו, הוצאות לינה וכלכלה בשיעורים המשתלמים לעובד המדינה בדרגה י"א של הדירוג האחיד, על-פי הכללים שנקבעו בתקנון שירות המדינה, אם הוצאות אלה נגרמו לו במישרין עקב התייצבותו לבדיקת הרופא המוסמך או לכל בדיקה אחרת הנדרשת לפי תקנות אלה.


15. כיסוי הוצאות נסיעה
הוכח למוסד כי לשם התייצבות בפני רופא מוסמך או יועץ או לשם עריכת בדיקות אחרות לפי תקנות אלה צריך היה התובע לנסוע ולא יכול היה, בשל מצב בריאותו ומקום מגוריו, להשתמש באמצעי תחבורה ציבוריים, ישלם המוסד לתובע, לכיסוי הוצאות הנסיעה, סכום השווה להוצאות נסיעה כאמור לפי התעריף המקובל לגבי אמצעי התחבורה הזול ביותר והמתאים בנסיבות אלה.

16. נוכחות זרים בשעת הבדיקה
רופא מוסמך או רופא אחר הבודק את התובע בהתאם לתקנה 8 יבדקו את התובע ביחידות, אך הם רשאים להתיר לזולת להיות נוכח בשעת הבדיקה, אם הסכים לכך התובע.

סימן ג': הוראות כלליות לעניין רופא מוסמך

17. סודיות
המסמכים הרפואיים אשר בידי המוסד או הרופא המוסמך הם סודיים, אך מותר להביאם לידיעת אדם אשר נזקקים לשירותו לצורך קביעת אחוז הנכות.

18. מסירת מידע
בהתאם לבקשת התובע, יימסר לו העתק מהחלטת הרופא המוסמך וכן העתק מהממצאים והנימוקים, אלא-אם-כן החליט הרופא שאין להביא את הממצאים והנימוקים לידיעת התובע עצמו, אלא לידיעת בא כוחו של התובע או לידיעת אדם אחר המייצג, לדעת המוסד, את התובע.


פרק ג': ועדה רפואית לעררים

19. הרכב ועדה רפואית לעררים
(א) ועדה רפואית לעררים תורכב משנים או משלושה רופאים, בהתאם להחלטת רופא מוסמך, אותם בחר מבין הרופאים אשר שמותיהם כלולים ברשימתחברי ועדות רפואיות לעררים שקבע שר העבודה והרווחה ושפורסמה ברשומות.
(ב) בוועדה המורכבת משני רופאים, תינתן החלטת הוועדה פה אחד; נחלקו הדעות בוועדה, ימונה באותה דרך רופא שלישי, או שתורכב ועדה רפואית לעררים חדשה של שלושה רופאים.
(ג) בוועדה המורכבת משלושה רופאים, תינתן החלטת הוועדה ברוב דעות;
לא התקבלה החלטה ברוב דעות, תמונה ועדה חדשה של שלושה רופאים.
(ד) רופא מוסמך לא ירכיב ועדה רפואית לעררים הדנה בערר על החלטה שהוא נתן ולא יהיה חבר בה.
(ה) בתקנה זו, "רופא מוסמך" - כמשמעותו בסעיף 127כז(ב) לחוק, שהמוסד הסמיכו גם לעניין תקנה זו.

20. מועד להגשת ערר
(א) תובע רשאי לערור על החלטת רופא מוסמך שקבע לו אחוז נכות רפואית שאינו מזכה בגמלה לפי פרק ו'2 לחוק, תוך 30 ימים מהתאריך שבו נמסרה לו הודעה על ההחלטה.
(ב) לא הוגש ערר במועד הנקוב בתקנת-משנה (א), רשאי התובע, בהסכמת המוסד, לערור תוך 30 ימים מהיום האחרון להגשת הערר כאמור.

21. אופן הגשת הערר
הערר יוגש בכתב באמצעות המוסד, ויצויינו בו נימוקי הערר.


22. ייצוג העורר בפני ועדה רפואית לעררים
העורר רשאי להיות מיוצג בפני הוועדה הרפואית לעררים על-ידי הרופא שטיפל בו או רופא מומחה.

23. הודעה לתובע
המוסד יודיע לעורר בכתב על החלטת הוועדה הרפואית לעררים, ולפי בקשתו ימציא לו גם העתק מהחלטת הוועדה וכן העתק מהממצאים והנימוקים, אלא-אם-כן החליטה הוועדה שאין להביא את הממצאים והנימוקים לידיעת העורר עצמו, אלא לידיעת בא כוחו של העורר או אדם אחר המייצג, לדעת המוסד, את העורר.

24. החלת תקנות
תקנות 9, 10, 11, 14, 15 ו- 16 יחולו על ערר בפני ועדה רפואית לעררים, בשינויים המחוייבים.

פרק ד': קביעת דרגת אי-כושר להשתכר וועדה לעררים

סימן א': קביעת דרגת אי-כושר להשתכר לתקופה מוגבלת

25. נסיבות לקביעה לתקופה מוגבלת
בנוסף לנסיבות האמורות בסעיף 127לב לחוק, רשאי פקיד תביעות לקבוע לתובע דרגת אי-כושר להשתכר לתקופה מוגבלת, כל עוד דרושות בדיקות לצורך החלטה בדבר שיקומו המקצועי של התובע.




סימן ב': ועדה לעררים

26. הרכב ועדה לעררים
(א) ועדה לעררים תורכב משניים או משלושה מומחים במקצועות השונים בהתאם להחלטת מנהל ענף ביטוח נכות במוסד או מי שהוא הסמיך לכך, אותם יבחר מרשימה של מומחים במקצועות התעסוקה, השיקום והרפואה שקבע שר העבודה והרווחה ושפורסמה ברשומות.
(ב) בוועדה המורכבת משני מומחים, תינתן החלטת הוועדה פה אחד; נחלקו הדעות בוועדה, ימונה באותה דרך מומחה שלישי שמקצועו אינו כשל שני המומחים האחרים, או שתמונה ועדה חדשה של שלושה מומחים.
(ג) בוועדה המורכבת משלושה מומחים תינתן החלטת הוועדה ברוב דעות; לא התקבלה החלטה ברוב דעות, תמונה ועדה חדשה של שלושה מומחים.

27. מועד להגשת ערר
(א) תובע רשאי לערור על החלטת פקיד תביעות בעניין אי-כושרו להשתכר, למעט קביעתו בעניין השתכרותו בפועל, תוך 30 ימים מהתאריך שבו נמסרה לו החלטת פקיד התביעות.
(ב) לא הוגש ערר במועד הנקוב בתקנת-משנה (א), רשאי התובע, בהסכמת המוסד, לערור תוך 30 ימים מהיום האחרון להגשת הערר כאמור.

28. אופן הגשת הערר
הערר יוגש בכתב באמצעות המוסד, ויצויינו בו נימוקי הערר.

29. החלת תקנות
תקנות 9, 10, 11, 14, 15 ו- 16 יחולו על ערר בפני ועדה לעררים, בשינויים המחוייבים."


2. כללי
כאשר מדובר בהחלטה של פקיד תביעות בעניין אי-כושר, על-פי סמכותו מכוח סעיף 209 לחוק הביטוח הלאומי, הדרך להשיג על החלטה זו היא באמצעות הגשת ערר לוועדה לעררים לפי סעיף 211(ב) לחוק הביטוח הלאומי.

על החלטת הוועדה לעררים ניתן להגיש ערעור לבית-הדין בשאלה משפטית בלבד, על-פי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי {ב"ל (ת"א) 1739-05-14 משה סבו נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2015(2), 6860 (2015)}.

בהתאם להוראות סעיף 211 לחוק הביטוח הלאומי ותקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ"ד-1984, על החלטת רופא מוסמך יש להגיש ערר לוועדה רפואית לעררים תוך 30 ימים מהתאריך שבו נמסרה למערער הודעה על ההחלטה {ב"ל (נצ') 20327-06-14 אבנר ממו נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2014(4), 2216 (2014)}.

יש לפרש את הוראת סעיף 211(א) לחוק הביטוח הלאומי בצורה הרחבה ביותר, כך שהמילים "אחוז נכות רפואית שאינו מזכה בגמלה לפי פרק זה" כולל לא רק קצבת נכות כללית אלא גם גמלת שירותים מיוחדים {דב"ע נג/12-01 המוסד לביטוח לאומי נ' חוסני, פד"ע כ"ו 276 (להלן: "פסק-דין חוסני")}.

פסק-דין חוסני התייחס למקרה, בו מבוטח מבקש להגיש ערר על החלטת הרופא המוסמך בפני הוועדה הרפואית לעררים בעוד העלאת אחוז הנכות הרפואית יכולה להשפיע על השגת קצבת שירותים מיוחדים או השגת הטבה אחרת מכוח חוק הביטוח הלאומי או על החלטת פקיד התביעות וועדות נכות לקביעת אי-כושר.

ואולם, יש לפרש את פסק-דין חוסני גם כתואם את העיקרון הכללי במשפט הישראלי, כי ניתן לערור על החלטה מינהלית מהדרג הראשון.
אמנם, בהתייחס לזכות ערעור על פסק-דין אמר בג"צ כי "זכות ערעור אינה זכות הנקנית אוטומטית או הקמה כאילו על אתר עקב עצם שפיטתו של אדם על-ידי ערכאה שיפוטית ראשונה כלשהי או לאחר התדיינות לפניה; היא נולדת אך ורק מכוחה של הוראה מפורשת שבחוק, היוצרת אותה ומגדירה את תחומיה... עם-זאת, הלכה והתגבשה בשיטות המשפט המודרנית, ובכלל זה גם במשפטנו, ההשקפה, כי הבטחתה של זכות הערעור מקובלת בדרך-כלל כמרכיב מהותי של שפיטה הוגנת" {בג"צ 87/84 ארג'וב וארג'וב נ' מפקד כוחות צה"ל ואח', פ"ד מב(1), 353 (1988); דב"ע נד/2-1 שלם נ' התאגדות לתרבות גופנית, פד"ע כו 510}.

המחוקק ומחוקק-המשנה העניקו זכות ערעור לוועדה רפואית לעררים למי שזקוק לכך להשגת זכות מכוח חוק הביטוח הלאומי. אולם, אין התייחסות למקרה בו הנכה אינו זקוק להגיש ערר על-מנת להשיג זכויות מכוח חוק הביטוח לאומי אלא מכוח חקיקה אחרת או הוראות נוהל של גופים ציבוריים.

במקרה כזה עלינו למלא את החלל ולהכריע אם הנכה רשאי לערור. הסמכות לעשות כך נובעת מהסמכות הטבועה של בית-המשפט כבית-משפט, שכן במקרים הראויים יש לערכאה שיפוטית סמכות טבועה להרשות ערעור אם הבקשה ראויה לכך.

לאור חשיבות מנגנון הפיקוח בקביעת אחוז נכות יש להניח, כי תכלית החקיקה היתה שנכות רפואית תיקבע על-ידי שתי ועדות, היינו: קביעה על-ידי רופא מוסמך וערר לוועדה רפואית לעררים.

יש לראות את זכויות נכים כמכלול אחד, כאשר חוקים, תקנות והוראות קובעים את חבילת הזכויות שהחברה מעניקה לנכה. ברוח זו יש לראות את דברי החקיקה הקובעים את זכויות הנכה כקשורים הדדי. בנסיבות אלה, ולאור הכלל של זכות ערעור על החלטה של טריבונל מינהלי בדרג ראשון, יש להעניק למערער את זכות הערר על החלטת הרופא המוסמך {דברי בית-הדין ב- דב"ע נה/127-0 יעקב קנטורוביץ נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-אר 96(2), 82 (1996)}.
3. התובעת לא הצביעה על תועלת כלכלית כלשהיא
ב- ב"ל (יר') 36594-07-13 {פאני שרה עמר נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2014(3), 9461 (2014)} נדונה השאלה האם יש לחייב את הנתבע להביא את עררה של התובעת לדיון לפני ועדה לעררים, או שיש לקבל את טענת הנתבע כי בנסיבות העניין התובעת אינה זכאית לכך.

בית-הדין קבע כי התובעת אינה עומדת בתנאיו של סעיף 211 לחוק הביטוח הלאומי שכן אחוזי הגמלה שהוענקו לתובעת מזכים אותה בקצבה בשיעור של 100% ובזכויות נלוות. התובעת לא הצביעה על תועלת כלכלית כלשהיא אשר תצמח לה מהעמדתה לפני ועדה לעררים.

כידוע ידי הוועדות הרפואיות עמוסות לעייפה, ורבים ממתינים שעניינם ידון לפניהן. על-כן האינטרס הציבורי מצדיק את כינוסה של ועדה לעררים בעניינו של המבוטח רק כאשר כינוסה עשוי להעניק לו זכויות כלכליות כלשהן או לשפרן.

לא כך הוא בעניינה של התובעת. קביעותיה של הוועדה מדרג ראשון מעניקות לה את קצבת הנכות המקסימלית. משמע שלקביעת הוועדה לעררים לא תהיה משמעות כלכלית כלשהי עבור התובעת. התביעה נדחתה.