botox
הספריה המשפטית
המדריך המקיף לחוק הביטוח הלאומי

הפרקים שבספר:

תביעות - גמלה בתוספת הפרשי הצמדה (סעיף 297 לחוק)

סעיף 297א לחוק הביטוח לאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 קובע כדלקמן:

"297א. גמלה בתוספת הפרשי הצמדה (תיקון התשנ"ח (מס' 2))
(א) בסעיף זה:
"חודש לתשלום" - אחד מאלה, לפי העניין:
(1) בגמלה המשתלמת בעד תקופת מסויימת - החודש שבעדו או שבעד חלק ממנו משולמת הגמלה;
(2) במענק או בגמלה אחרת שאינה משולמת בעד תקופה מסויימת - החודש שבו נוצרו התנאים המזכים בגמלה;
(3) בגמלה המשולמת לפי פרק ח' - החודש שבו הוגשה התביעה למוסד;
"מועד תשלום" - החודש שבו משולמת הגמלה.
(ב) גמלה, המשולמת במועד תשלום שחל לאחר שחלף חודש קלנדרי מלא מהחודש לתשלום, תעודכן בשיעור שבו עלה המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד התשלום, לעומת המדד שפורסם בחודש לתשלום.
(ג) חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, לא יחול על גמלה המשולמת לפי חוק זה."

במסגרת תיקון מספר 19 לחוק הביטוח הלאומי הוסף לחוק סעיף 297א, בתחולה מיום 01.06.98 {עב"ל 36063-06-14 אדוה רביב נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-אר 2015(2), 1939 (2015)}.

יוער כי לפני תיקון החוק, מנגנון הפיצוי בגין תשלום גמלה באיחור נקבע בהתאם להוראות חוק הקצבאות (פיצוי בעד איחור בתשלום), התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק הקצבאות").

בסעיף 2 לחוק הקצבאות מופיעות הוראות ביחס לאופן החישוב של קצבאות המשולמות באיחור, ובהתאם לסעיף 8 לחוק "חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, לא יחול לעניין קצבה, מענק ותגמול לפי הכנסה.

במסגרת תיקון 19 הוספה גם הוראת מעבר, בסעיף 20 לתיקון, שלפיה, בין-היתר, אם הוגשה התביעה לפני יום תחילת תיקון החוק {01.06.98} והגמלה לא שולמה לפני יום התחילה, יחול מנגנון ההצמדה המעניק את הסכום הגבוה מבין שני אלה: הסכום שהיה משתלם לפי הדין הקודם - חוק הקצבאות, או הסכום שיש לשלמו על-פי הדין החדש - סעיף 297א לחוק. כלומר, יש לשלם את הגמלה על-פי מנגנון ההצמדה שיניב את הסכום הגבוה יותר. הוראה זו חלה על גמלה המשולמת באיחור, גם אם היא משולמת בעד התקופה שלאחר יום התחילה.

חוק הביטוח הלאומי קובע בסעיף 297א לחוק הנ"ל כי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, אינו חל על גמלאות על פיו. משכך, לא ניתן לפסוק לתובעת הפרשי הצמדה וריבית על גמלאות {דברי בית-הדין ב- ב"ל (יר') 12500-05-14 הניה ויינגרטן נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2015(1), 11793 (2015); ב"ל (ת"א) 32246-09-11 מיכאל פזרקר נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2013(3), 15371 (2013)}.

המנגנון הקבוע בחוק הקצבאות לפיצוי בעד איחור בתשלום שולל במפורש את חלות חוק פסיקת ריבית על תשלום גמלאות לאורך כל תקופת האיחור בתשלומו. הפיצוי הקיים בחוק הקצבאות מפצה את המבוטח בהפרשי הצמדה בלבד, אך לא בהפרשי הצמדה וריבית {עב"ל 102/06 מאיר בולגנים נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-אר 2006(3), 602 (2006)}.

ב- ב"ל (נצ') 2580/06 {אפי ליבנה נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2007(4), 6289 (2007)} קבע בית-הדין כי חובתו של הנתבע לשלם לתובע מענק נכות, לא נבעה מהחלטות שיפוטיות אלא מהחלטות הועדות הרפואיות. ההחלטות השיפוטיות בעניינו של התובע לא היו על סכום כסף מסויים, אלא רק בשאלות עיכוב הביצוע ותוקף החלטת הוועדה הרפואית לעררים.

על-כן, גם ההתדיינויות המשפטיות שהתובע התדיין בהן עם הנתבע - לא הפכו את חוב הגמלה של התובע ל"חוב פסוק" שחל עליו חוק פסיקת ריבית והצמדה, אלא הותירו את החוב כחוב של גמלה, הנושא זכות להפרשי הצמדה בלבד, לפי סעיף 297א לחוק הביטוח הלאומי.