botox
הספריה המשפטית
המדריך המקיף לחוק הביטוח הלאומי

הפרקים שבספר:

דמי אבטלה - חישוב דמי אבטלה (סעיף 167 לחוק)

סעיף 167 לחוק הביטוח לאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 קובע כדלקמן:

"167. חישוב דמי אבטלה (תיקונים: התשנ"ט (מס' 4), התשס"ז)
(א) דמי האבטלה ליום יחושבו באחוזים מהשכר היומי הממוצע כפי שנקבע בלוח ז' בהתאם לגילו של המבוטח, או בצירופיהם, לפי העניין.
(ב) (1) בסעיף-קטן זה:
"יום תשלום" - יום שבעדו משתלמים למובטל דמי אבטלה לפי הוראות סעיפים 171 ו- 173, לפי העניין;
"השכר היומי הממוצע במשק" - השכר הממוצע מחולק ב- 25;
"התקופה הראשונה" - 125 ימי התשלום הראשונים שלאחר התאריך הקובע;
"התקופה השניה" - יתרת ימי התשלום שלאחר תום תקופת התשלום הראשונה.
(2) על-אף האמור בסעיף-קטן (א) לא יעלה סכום דמי האבטלה ליום על:
(1) סכום השווה לשכר היומי הממוצע במשק בעד כל יום תשלום שבתקופה הראשונה;
(2) סכום השווה לשני שלישים מהשכר היומי הממוצע במשק בעד כל יום תשלום שבתקופה השניה."

עניין חישוב דמי אבטלה, ככלל, החישוב נעשה על-פי השכר היומי הממוצע {סעיף 167 לחוק הביטוח הלאומי}, אולם, במקרים המתאימים ייעשה על-פי חישוב השכר היומי הממוצא בהתאם לסעיף 170(א) לחוק.

סעיף 170(א) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 מגדיר את "השכר היומי הממוצע" כדלקמן:

"170(א). השכר היומי הממוצע
השכר היומי הממוצע לגבי מובטל שאינו חייל, יחושב לפי ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח אבטלה, לרבות אותו סכום שממנו היו מגיעים דמי ביטוח אילולא השיעור המירבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח, בתקופה של 75 הימים האחרונים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה לפני "התאריך הקובע"."

אופן חישוב השכר היומי הממוצע מפורט בתקנה 11 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה).

דמי מחלה המשתלמים לעובד ישירות על-ידי מעבידו, מובאים בחשבון חישוב שכר העבודה לצורך קביעת דמי אבטלה, מאחר ודינם כ"שכר עבודה" ומשתלמים בגינם דמי ביטוח.

הוראות הסעיף קובעות באופן ברור, כי השכר היומי הממוצע יחושב לפי ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח אבטלה.

בסעיף 170(א) לחוק הביטח הלאומי צויין מפורשות, כי מדובר ב- "75 הימים האחרונים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה" ולא נאמר - 75 ימי עבודה אחרונים.

לאור הוראת סעיף 170 לחוק, נקבע, כי אם אכן ב- 75 הימים האחרונים שולמו למבוטח דמי מחלה ישירות ממעבידו, יש לראותם בבחינת "שכר עבודה" שבעדם שולמו דמי ביטוח, ולפיכך, פעל הנתבע כדין ואין לערוך חישוב השכר הממוצע היומי כפי שמבקש התובע לערוך, אף אם לכאורה עולה, כי לתובע נגרם עוול, שכן במשך כל שנות עבודתו השתכר מעבר לשיעור דמי המחלה {ב"ל (ב"ש) 1283/02 עובדיה אהרון נ' המוסד לבטוח לאומי, תק-עב 2003(2), 1737 (2003)}.

סעיף 167(א) לחוק קובע כיצד יחושבו דמי אבטלה וסעיף 170 לחוק מבהיר מהו "השכר היומי הממוצע".

ביסוד חישוב השכר עומדים 3 מרכיבים - השכר היומי הממוצע, ההכנסה ממנה מגיעים דמי ביטוח אבטלה ותקופת 75 הימים שלפני התאריך הקובע.

בסעיף 171(א) לחוק הביטוח הלאומי נקבעה התקופה המירבית לדמי אבטלה ושם בחר המחוקק להשתמש בביטוי אחר "באחד-עשר החודשים שקדמו בתכוף לאותו חודש ...".

"קדמו בתכוף" במשמעות זהה לביטוי "לפני" שבסעיף 170(א) לחוק ואף לביטוי זהה בו עשה שימוש המחוקק בסעיף 161(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי בהגדירו תקופת אכשרה - "180 הימים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 360 הימים בתכוף לתאריך הקובע".

במילון {מאת אברהם אבן שושן} נקבע:

"בערך "לפני" - "טרם, קודם (בזמן)."
בערך "תכוף" - "הבא תיכף אחרי דבר מה, רצוף, סמוך ל..."

דהיינו, משמעות הפוכה לכוונת המחוקק. דוגמאות מקריות אלו ממחישות שהמחוקק לא הקפיד בלשונו והחוק אכן מפורש על-פי מטרתו ותכליתו.

דמי אבטלה באים לתת מענה, זמני אמנם, לעובד, שפסקה הכנסתו ובאים במקום ההכנסה אותה קיבל ערב היותו מובטל.

קביעת המחוקק ברורה וכוונתו אחת והיא, כי מובטל לא יקבל הכנסה הגבוהה מזו אותה היה מקבל קודם לאבטלה.

המחוקק קבע את 75 הימים כתקופה הקובעת וכמו-כן דווקא את ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח אבטלה.

המרכיב הוא זה בלבד שעליו שולמו דמי אבטלה {ב"ל (ת"א) 4510/00 סילוק ימין נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2003(1), 1954 (2003)}.