אלמנה שחזרה ונישאה (סעיף 135 לחוק)

סעיף 135 לחוק הביטוח לאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 קובע כדלקמן:

"135. אלמנה שחזרה ונישאה
(א) חזרה האלמנה ונישאה, תפקע זכותה לקצבה והמוסד ישלם לה מענק בשני שיעורים כלהלן:
(1) לאחר יום נישואיה מחדש - סכום השווה לקצבת תלויים המחושב על בסיס שיעור הקצבה כאמור בסעיף 132(1) (להלן: "שיעור הקצבה") שהשתלמה בעד החודש שבו נישאה מחדש, כפול שמונה-עשרה;
(2) כתום שנתיים מיום נישואיה מחדש - סכום השווה לשיעור הקצבה כפי שהיתה משתלמת לה, לולא נישאה מחדש, בעד החודש האחרון של השנתיים האמורות, כפול שמונה-עשרה;
ואולם אם חדלה להיות נשואה לפני תום עשר שנים מהיום שבו חזרה ונישאה, או שתוך תקופה זו החלו הליכי גירושין בינה לבין בן זוגה בפני בית-דין או בפני בית-משפט, תהא זכאית מחדש לקצבה החל ביום שבו חדלה להיות נשואה כאמור, והמענק או שיעורו הראשון ששולם לה לפי סעיף-קטן זה ייזקף על חשבון הקצבה, לפי ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של סעיף 262(א).
(ב) נפטר בעלה של האלמנה מהנישואין החדשים והיא מקבלת מכוחו קצבת תלויים או קצבת שאירים, ישולם לה השיעור השני של המענק, אף אם טרם חלפו שנתיים מיום נישואיה מחדש; המענק יחושב על בסיס שיעור הקצבה שהיתה משתלמת לה בעד החודש שבו נפטר בעלה כאמור, לולא נישאה מחדש.
(ג) על-אף הוראות סעיף-קטן (א) רשאי השר לקבוע סוגי מקרים ותנאים שבהם לא תפקע זכותה לקצבה של אלמנה שחזרה ונישאה."

ב- ב"ל (ת"א) 6045/04 {שטייר מלכה נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2006(2), 9414 (2006)} נדונה השאלה האם למרות שסעיף 135(א) נוקט בלשון "חזרה ונישאה" יש להחילו גם על ידועה בציבור, כטענת הנתבע.

עולה שהלשון בה נקט המחוקק בסעיף 135(א) הינה חדה וברורה ומתייחסת לנישואין ולא כל יחס או סטטוס אחר השונה מנישואין. כך אף בהתייחסו לקביעה מתי אלמנה שנישאה בשנית תהא זכאית לחידוש קצבת התלויים השתמש המחוקק בלשון חדה וברורה של "גירושין" "הליכי גירושין".

המחוקק בחר, כפי שנהוג בשיטת המשפט שלנו בדומה לשיטות משפט מודרניות בדמוקרטיות נאורות, לשמור על סטטוס הנישואים ואינו מזהה את מוסד הידועים בציבור לסטטוס זה.

לאור לשונו הברורה והחד-משמעית של סעיף 135 לחוק, לאור פסיקת בית-המשפט שסטטוס הנישואים אינו זהה לזה של הידועים בציבור ולאור כך שכדי להעניק הכרה לידוע/ה בציבור דרושה אמירה מפורשת בחוק הרלוונטי וקל וחומר שלילת זכות - הרי שלאור לשון סעיף 135 לחוק משלא נישאה התובעת, כדרישת הסעיף, אין מקום לשלול ממנה את הזכות לקצבה.

המסקנה הינה שהתובעת זכאית, כל עוד לא נישאה, להמשך תשלום קצבת התלויים.

זכויות הידוע/ה בציבור נקבעו מפורשות בחוק. מה מנע מהמחוקק עת העניק הזכות לידוע/ה בציבור להתייחס, באותה מידה, גם בעת שלילת הזכות כפי שנקבע בסעיף 135 לחוק.
זאת ועוד, לא תיתכן שלילת זכויות לקצבת תלויים מבן זוג ללא קביעה מפורשת לחוק.

סעיף 135 דן באלמנה ששבה ונשאה, ובקורותיה של אותה אלמנה במידה ותחליט להתגרש, וההקשר הכללי של סעיף, כמו גם המינוחים החוזרים על עצמם והקושרים את פקיעת הזכאות לקצבה ואת הזכאות למענק בתאריכים ספציפיים, הקשורים בהליך הנישואים - על-כן התכוון המחוקק, בנוקטו במונח "נישאה", לנישואים לכל דבר, ולא למוסד ה- "ידועים בציבור".

ניתן להשוות סוגיה זו גם לאמור בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950, בחוק זה הוגדר "בן משפחה" של חייל שנספה, הזכאי לגמלאות מכוח החוק, בין-היתר כ- "מי שהיתה אשתו של הנספה ביום מותו, ובכלל זה אישה שלפני מות הנספה גרה יחד עמו וביום מותו היתה ידועה בציבור כאשתו - כל עוד לא נישאה לאחר...". בחוק גם מצוי סעיף הדן באלמנה של נספה שנישאה, שאז בטלה זכותה לתגמולים.

המצב על-פי החוק היה כזה שאלמנות של חיילים שנספו במערכה, היו זכאיות לגמלאות המוקנות להן על-פי חוק רק עד שנישאו לאחר; ואולם, אם הפכו לידועות בציבור של אחר, לא פקעה זכאותן.

מצב זה עשוי להשתנות בקרוב, אם תתקבל הצעת חוק הסדרים במשק המדינה {תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס"ו-2005, שהונחה על שולחן הכנסת ביום 02.11.05 (הצעת חוק הממשלה 209, 02.11.05}.

לאור כל האמור, משלא קבע המחוקק במפורש כי זכותה של אלמנה לקצבת תלויים פוקעת עם הפיכתה לידועתו בציבור של גבר אחר, להבדיל ממצב בו נישאה מחדש, אזי לא חלות הוראות סעיף 135 על אלמנה כזו, וזכותה לקצבה אינה פוקעת.
עוד נקבע בפסיקת בית-המשפט כי לשון סעיף 135 ברורה וחד-משמעית ומדברת על אקט של "נישואין", ועל-כן כל עוד התובעת לא נישאה - אין להחיל עליה את סעיף 135.

ב- עב"ל 179/06 {המוסד לבטוח לאומי נ' שולמית גבאי גלאוני, תק-אר 2008(1), 817 (2008)} נקבע כי עיקרו-של-דבר, פירוש מצמצם של הביטוי "חזרה ונישאה", באופן המחיל אותו רק על אלמנה שנישאה בטקס נישואין ולא על אלמנה ידועה בציבור, משמעו העדפה בלתי-מוצדקת של הידועה בציבור על פני הנשואה בטקס, שעה שתכלית הדין הינו השוואה בין השתיים.

משמעותה הנכונה של הביטוי "חזרה ונישאה" הינו - כי כשם שבפעם הראשונה לפני התאלמנותה מבעלה נחשבה הידועה בציבור כאשתו שנישאה לו; כך גם בפעם השניה לאחר התאלמנותה, כשהיא חדלה מלהיות אלמנה עקב חזרתה להיות אשת איש, בין לאחר טקס נישואין דתי ובין כידועה בציבור - היא ראויה להיחשב כמי שנישאה.

ב- עב"ל 1407/04 {המוסד לבטוח לאומי נ' נחמה פריימן, תק-אר 2006(4), 395 (2006)} נקבע כי שלילת קצבת תלויים נעשתה על-ידי המוסד לביטוח לאומי בהסתמכו על סעיף 135 לחוק הביטוח הלאומי.

מוסד הידועים בציבור פותח בישראל מתוך קונספציה ליברלית המבקשת להתאים את המשפט למציאות החיים. המטרה הראשונית היתה לגבור על איסורים שונים להינשא. כיום היא באה לא רק על-מנת לגבור על איסורים. שיטת המשפט שלנו מכירה היום במוסד זה.

הספרות המשפטית מציינת כי דיני הידועים בציבור בישראל מוצגים כנקודת אור בחשכת דיני המשפחה וכאחד המקרים שבהם הקדים המשפט הישראלי את ההתפתחויות המשפטיות במדינות אחרות.

טיעונים בעד מוסד הידועים בציבור מתבססים בדרך-כלל על מדיניות רווחה, על עקרונות חוזיים בדבר "חופש ההתקשרות" ועל רטוריקה ליברלית המכבדת את זכותם של פרטים לבחור באורח החיים המתאים להם, רטוריקה המכירה בחופש הפרט והמצפון והמתנגדת לכפיה או לשיפוט מוסרי של התנהגותם של בני אדם.

ברי שעלינו להגן על מוסד הנישואין. עם-זאת עלינו להכיר בצורות אחרות של חיים משותפים. אין אנו, שיטת המשפט, רשאים להתעלם מדרכי חיים הקיימים ונעשים יותר ויותר נפוצים. עם-זאת אין לקבוע בצורה כללית וכוללנית כי בכל מקרה תינתנה לידועה בציבור או לידוע בציבור אותן זכויות ותהנה מוטלות עליהם אותן חובות כמו כשמדובר בזוגות נשואים. יש לבחון בכל מקרה את התכלית.

תכליתה של קצבת התלויים, כמו הוראות רבות בתחום הביטחון הסוציאלי, היא שעם שינוי הנסיבות לא תפגע במידת האפשר הכנסת המבוטח. המטרה היא המשך קיום סביר לאחר ולמרות שינוי נסיבות. כך דמי אבטלה, כך הבטחת הכנסה, כך גם קצבת תלויים. אך כאשר הנסיבות משתנות לטובה, כאשר אלמנה נישאת בשנית, נוצרת סיטואציה של ביטחון כלכלי דומה לזה שהיה לאלמנה כאשר היתה נשואה קודם לכן. מוסד הנישואין יש בו ביטחון, יציבות, כל עוד בני הזוג לא מתגרשים. כשמדובר בידועים בציבור הנסיבות שונות. בכל שלב יכולה החבילה להיפרד. מוסד הידועים בציבור אינו יציב.

מוסד הידועים בציבור בא בנסיבות מסויימות למלא את מקום מוסד הנישואין לאנשים חילוניים שמבקשים שלא להינשא בנישואין דתיים. במקרים אלו קיימת מחוייבות הדדית הדומה במהותה למוסד הנישואין. הצדדים מתחייבים זה לזה בהסכם ממון או בדרך דומה. אך לעיתים קרובות מדובר ביחסים קרובים ללא מחוייבות. לכן כאשר שוללים זכות יש לקחת בחשבון שידועים בציבור הם מצב לבילי, לא יציב.

בדומה לסוגיית היחסים הפנימיים בין הידועים בציבור, גם שאלת זכויותיהם של הידועים בציבור אל מול גופים חיצוניים היא עניין מורכב, המחייב התחשבות במגוון הנימוקים שהועלו, מתוך ניסיון לאזן ביניהם.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

אלמנה שחזרה ונישאה (סעיף 135 לחוק)