botox
הספריה המשפטית
המדריך המקיף לחוק הביטוח הלאומי

הפרקים שבספר:

תקופות נוספות (סעיף 162 לחוק)

סעיף 162 לחוק הביטוח לאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 קובע כדלקמן:

"162. תקופות נוספות (תיקונים: התשס"ב (מס' 2), התשס"ה (מס' 1א), התשע"ב (מס' 12))
לא הושלמה תקופת האכשרה מחמת אחת או יותר מהעילות המנויות בפסקאות שלהלן (בסעיף זה: "החודשים החסרים"), ימנו את 18 החודשים כאמור בסעיף 161, בלי למנות בהם את החודשים החסרים שאינם עולים על המספר הנקוב לצד כל עילה, ולעניין זה יראו היעדרות בחלק מחודש קלנדרי בשל אחת מהעילות כאמור, כהיעדרות בכל החודש, אלא-אם-כן אותו חודש נכלל בתקופת האכשרה לפי חוק זה:
(1) אכשרה, השתלמות או הסבה מקצועית לפי הפניה משירות התעסוקה או ממי שאישר לכך שירות התעסוקה (לכל אלה ייקרא להלן: "אכשרה מקצועית") - 12 חודשים;
(2) מחלה או תאונה - שישה חודשים;
(3) היעדרות מעבודה לפי סעיפים 6 ו- 7 לחוק עבודת נשים - לפי מספר חודשי ההיעדרות;
(4) היעדרות אחרת של עובד מעבודתו מסיבות שאינן תלויות ברצונו - חודש אחד;
(5) היעדרות מעבודה בתקופה שבעדה שולמו דמי הסתגלות מיוחדים - לפי תקופת הזכאות לדמי הסתגלות כאמור בסעיף 52 לחוק יישום תוכנית ההתנתקות."

סעיף 162 לחוק קובע "תקופות נוספות", שלא יובאו במניין 540 הימים בתכוף ל"תאריך הקובע" כאמור בסעיף 161, אלא יאריכו את מניין 540 הימים במספר הימים "החסרים" המקסימאלי הקבוע לצד כל עילה.

שלוש החלופות הראשונות של "התקופה הנוספת" בהן מדבר סעיף 162 לחוק, עניינן באירועים הנוגעים למבוטח גופו ולו בלבד, לרבות "מחלה או תאונה" שאירעו למבוטח, ולא לבני משפחתו או לקרוביו. מחלת ילד, אינה באה בגדר החלופה הקבועה בסעיף 162(2) לחוק, אלא ניתן לראותה כ"היעדרות אחרת של עובד מעבותו מסיבות שאינן תלויות ברצונו" הקבועה בסעיף 162(4) לחוק ולפי חלופה זו, תוכר תקופה נוספת בת 30 ימים בלבד {עב"ל 430/05 סימה בן אור - המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (29.06.06)}.

אשר למחלת ילד, חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ג-1993 קובע זכותו של אחד מההורים להיעדרות מעבודה בשל מחלת ילד.

סעיף 162(4) {היעדרות אחרת} לחוק אינו חל אלא כאשר יש חסר בימי אכשרה במהלך תקופת העבודה שנגרם בשל הסיבות המפורטות בסעיף {ב"ל (יר') 45288-09-12 שפרה סלמה נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2015(2), 16822 (2015)}.

בהתאם לסעיף 162(2), תקופת מחלה בת חצי שנה מובאת בחשבון לצורך חישוב תקופת האכשרה {ב"ל (יר') 41872-06-14 גמאל טורשאן נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2014(4), 13073 (2014 )}.

סעיף 162 לחוק קובע "תקופות נוספות", שלא יובאו במניין 540 הימים בתכוף ל"תאריך הקובע" כאמור בסעיף 161, אלא יאריכו את מניין 540 הימים במספר הימים "החסרים" המקסימאלי הקבוע לצד כל עילה.

ב- עב"ל 129/07 {אביבה סבג נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (03.08.08)} נקבע, כי גם אם חסרים ימים בודדים לצורך השלמת תקופת האכשרה הנדרשת, אין מקום לקבוע זכאות לדמי אבטלה.

בנוסף נקבע כי, הנתבע אינו רשאי לשלם למבוטח קצבה בניגוד להוראות החוק, היינו כאשר הוא אינו זכאי לקבלם מכוח הוראות החוק, לפיכך, מאחר והתובע לא צבר תקופת אכשרה של 360 ימים בתוך 540 ימים בתכוף לתאריך הקובע דחיית תביעתו לקבלת דמי אבטלה על-ידי הנתבע, הינה כדין {ב"ל (ת"א) 28259-09-12 יעקב מישורי נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2015(2), 3796 (2015)}.

ב- עב"ל 1041/04 {מיכאל פטר אשר נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-אר 2005(1), 317 (2005)} נקבע כי "הימים החסרים" אינם ימי מחלה, ולכן אין המערער יכול להיבנות מהם להשלמת תקופת אכשרה חסרה.

ב- ב"ל (ת"א) 41078-11-10 {פרידמן אלכסנדרה נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (08.09.11)} נקבע כי מקריאת החוק והתקנות עולה אכן כי המעסיק חב חובת תשלום דמי ביטוח לעובד שנמצא בחופשה ללא תשלום לפחות חודש קלנדרי אחד. דרישה זו אינה מתקיימת בתובעת אשר שהתה בחופשה ללא תשלום כיומיים וחצי במהלך חודש 09.2009 וארבעה ימים נוספים בחודש 10.2009 וממילא לא טענה כי היתה בחופשה כאמור במשך חודש מלא, על-כן המעביד לא חב חובת תשלום דמי ביטוח בתקופת החופשה. כן לא נטען כי המעביד שילם בפועל דמי ביטוח בתקופת החופשה.

מקובלת גם עמדת הנתבע לפיה לו רצה המחוקק לקבוע כי חופשה ללא תשלום שאינה עולה לכדי חודש קלנדרי תהיה אחת העילות החריגות המצדיקה קיצור תקופת האכשרה היה קובע זאת בסעיף 162 לחוק.

לאור כל האמור צודק הנתבע בחשבו את מספר ימי האכשרה כפי שחישב, התובעת צברה 359 ימים במניין ימי האכשרה ועל-כן לא קמה לה זכות לקבל דמי אבטלה. על-כן דין התביעה להידחות ללא צו להוצאות.
ב- ב"ל (ת"א) 6286/05 {לסרי יעקב נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (08.09.11)} נקבע כי כאמור מסעיף 162(2) לחוק הביטוח עולה כי ניתן שלא למנות עד 180 ימים בגין היעדרות עקב מחלה. בסעיף אין התייחסות לימי מחלה על-פי חוק ימי מחלה, בשונה מסעיף 161(3) לחוק הביטוח הלאומי.

התובע אשר זקוק לטיפול במרכז גמילה הינו למעשה איש חולה הזקוק למרכז הגמילה על-מנת להחלים מהתמכרותו לסמים.

אשר-על-כן, הפעמיים בשבוע שבהם ביקר התובע במרכז מקנות לו תקופה נוספת, אשר תאריך את תקופת ההתייחסות במניין הימים, בהם ביקר במרכז מתדון.

תוצאה זו תעלה בקנה אחד עם כוונתו של המחוקק בסעיף 162 לחוק והיא שלא תקופח זכותו של התובע לדמי אבטלה משום שנאלץ להיעדר מעבודתו עקב הגמילה. לאור האמור לעיל, אנו מורים לנתבע לחשב מחדש את תקופת האכשרה של התובע כך שתוארך תקופת ההתייחסות, כאמור בסעיף 161(2) לחוק {עד 180 יום} על-כן התביעה מתקבלת.