botox
הספריה המשפטית
המדריך המקיף לחוק הביטוח הלאומי

הפרקים שבספר:

גמלאות להורה מאמץ, להורה במשפחת אומנה ולהורה מיועד (סעיפים 57-57ב לחוק)

1. הדין
סעיפים 57-57ב לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 קובעים כדלקמן:

"57. גמלאות להורה מאמץ (תיקונים: התשנ"ח (מס' 3), התשס"א (מס' 5), התשס"ז (מס' 8), התשע"א (מס' 3))
(א) על-אף הוראות סעיף 42(א), מבוטחת לפי פרק י"א, או אשת מבוטח לפי פרק י"א, שקיבלה לאימוץ ילד עד גיל 10 וכן מבוטח לפי פרק י"א שהוא לבדו אימץ ילד כאמור, יהיו זכאים למענק לידה לפי סימן ב', ובלבד:
(1) שניתנה הודעה לעובד סוציאלי כאמור בסעיף 6 לחוק האימוץ;
(2) שלא יינתן מענק לידה אם הילד המאומץ הוא ילדו של בן זוגו של המאמץ.
(ב) לעניין חישוב מענק הלידה כאמור בסעיף 46, יראו כאילו יום הלידה של הילד המאומץ הוא היום שבו ניתנה הודעה לעובד הסוציאלי כאמור בסעיף-קטן (א).
(ג) על-אף הוראות סעיף 49(א), מבוטחת לדמי לידה שקיבלה לאימוץ ילד עד גיל 10 תהיה זכאית לדמי לידה לפי הוראות סימן ג', בשינויים המחוייבים, בעד פרק הזמן שלרגל האימוץ אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה, ובלבד שלעניין זה יהיה "היום הקובע" - היום שבו ניתנה הודעה לעובד סוציאלי כאמור בסעיף 6 לחוק האימוץ.
(ד) הוראות סעיף-קטן (ג) יחולו על עובד או עובד עצמאי שמתקיים בו האמור בסעיף 40(ב)(1), בשינויים המחוייבים, ואולם לעניין קביעת שיעור הגמלה יחולו הוראות סעיף 49(ד).
(ה) אומץ ילד כאמור בסעיף זה על-ידי מבוטחת כאמור בסעיף-קטן (ג) ובן זוגה הזכאי לגמלה כאמור בסעיף-קטן (ד), תשולם גמלה לפי הוראות סעיפים-קטנים (ג) או (ד), לפי העניין, לאחד מבני הזוג למי בחירתם, ובלבד שלא תשולם גמלה:
(א) לשני בני הזוג, בעד אותו פרק זמן בשל אותו אימוץ;
(ב) לאחד מבני הזוג, בעד תקופה הפחות מ- 21 ימים רצופים.

57א. גמלאות להורה מיועד (תיקונים: התשנ"ו (מס' 4), התשנ"ח (מס' 5))
(א) בסעיף זה:
"חוק הסכמים לנשיאת עוברים" - חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996;
"אם מיועדת" - מבוטחת לפי פרק י"א, או אשת מבוטח לפי פרק י"א, שקיבלו למשמורתם ילד כהורה מיועד לפי הוראות חוק הסכמים לנשיאת עוברים.
(ב) על-אף הוראות סעיף 42, יחולו הוראות סימן ב' לפרק זה על אם מיועדת בשינויים המחוייבים ובתיאומים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; היום שבו ילדה מבוטחת ייחשב, לגבי מבוטחת שהיא אם מיועדת, היום שבו נולד הילד.
(ג) הוראות סימן ג' לפרק זה, למעט הוראות סעיפים 48 ו- 52, יחולו על אם מיועדת בשינויים המחוייבים ובתיאומים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; ואולם דמי הלידה ישולמו לאם מיועדת החל ביום שבו ניתן לה צו הורות לפי סעיף 11 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים, או לאחר תום פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה, לפי המוקדם, ובלבד שלא ישולמו דמי לידה אלא בעד פרק הזמן שבו הילד נמצא במשמורתה לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים.
לעניין סעיף זה יהיה היום הקובע - היום שבו קיבלה האם המיועדת את הילד למשמורתה, ובלבד שביום הקובע אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה.

57ב. גמלאות להורה במשפחת אומנה (תיקון התשע"א (מס' 8))
(א) בסעיף זה:
"מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה" - מבוטחת לדמי לידה שהיא הורה במשפחה שאושרה בידי מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך לשמש כמשפחת אומנה;
"יום קבלת ילד לביתה של מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה" - יום מסירת הילד למבוטחת, באמצעות הגורם שהוסמך לכך בידי שר הרווחה והשירותים החברתיים או בידי מי שהשר הסמיכו לכך, בהתאם לאישור שניתן בידי אותו גורם.
(ב) על-אף הוראות סעיף 49(א), מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה שקיבלה לביתה, לתקופה העולה על שישה חודשים, ילד עד גיל 10, תהיה זכאית לדמי לידה לפי הוראות סימן ג', בשינויים המחוייבים, בעד פרק הזמן כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שלעניין זה יהיה "היום הקובע" - יום קבלת הילד לביתה של המבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה:
(1) אם טרם מלאו לילד שלוש שנים - בעד פרק הזמן שלרגל קבלת הילד אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה;
(2) אם מלאו לילד שלוש שנים - בעד פרק זמן של ארבעה שבועות שבהם לרגל קבלת הילד אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה.
(ג) הוראות סעיף-קטן (ב) יחולו על עובד או עובד עצמאי שמתקיים בו האמור בסעיף 40(ב)(1), בשינויים המחוייבים; ואולם לעניין קביעת שיעור הגמלה יחולו הוראות סעיף 49(ד).
(ד) התקבל ילד למשפחת אומנה כאמור בסעיף זה על-ידי מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה ובן זוגה הזכאי לגמלה כאמור בסעיף-קטן (ג), תשולם גמלה לפי הוראות סעיפים-קטנים (ב) או (ג), לפי העניין, לאחד מבני הזוג, לפי בחירתם, ובלבד שלא תשולם גמלה:
(1) לשני בני הזוג, בעד אותו פרק זמן, בשל ילד;
(2) לאחד מבני הזוג, בעד תקופה הפחותה מ- 21 ימים רצופים."

2. כללי
חוק הביטוח הלאומי קובע, בסעיף 57 לחוק הביטוח הלאומי, זכאות להורים מאמצים למענק לידה ולדמי לידה, בתנאים הנקובים בסעיף. סעיף 57א לחוק הביטוח הלאומי הוסף בעת חקיקתו של חוק ההסכמים לנשיאת עוברים, וקובע זכאות ל"אם מיועדת" {המוגדרת כמבוטחת לפי פרק י"א, או אשת מבוטח לפי פרק י"א, שקיבלה למשמורתה ילד כהורה מיועד לפי חוק ההסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996} למענק אשפוז, קצבת לידה ומענק לידה, וכן דמי לידה בתנאים הנקובים בסעיף.

המחוקק ביצע לפיכך הבחנה בין "אם מיועדת" לפי חוק ההסכמים לנשיאת עוברים - אשר זכאית למענק אשפוז {כמו גם לדמי לידה ומענק לידה}, לבין הורים מאמצים - הזכאים לדמי לידה ומענק לידה בלבד. הטעם להבחנה זו הוא כי הקשר בין הורה מאמץ לילדו נוצר רק לאחר הלידה, ובלא שההורה המאמץ נושא בהוצאות כלשהן הקשורות ללידה עצמה או לאשפוז היילוד כתוצאה ממנה.

עוד ראוי לציון סעיף 42(ב) לחוק הביטוח הלאומי, הקובע כי "אם אין המבוטחת בחיים, זכאי למענק הלידה ולקצבת הלידה בעלה או האפוטרופוס על הנולד, לפי העניין". סעיף זה מלמד כי הזכאות נותרת גם לאחר פטירתה של המבוטחת, בהתחשב בכך שההורה הנותר נאלץ לשאת לבדו בהוצאות הכרוכות בגידולו של הרך הנולד. סעיף החוק אמנם לא מתייחס למענק האשפוז בסיטואציה כזו של פטירת היולדת, אך זאת - כך ניתן להניח - כיוון שבית-החולים הוא שיגיש את הדרישה למענק האשפוז ישירות.

מכלול ההוראות מלמד כי תכליתו הכללית של פרק ג' לחוק הינה עזרה להורים המבוטחים בעלויות השונות הכרוכות בהולדת בנם או בתם, כאחת הדרכים בהן מצא לנכון המחוקק לסייע בהגשמתה של הזכות להורות, ובנוסף לכך כדרך להבטיח תעסוקת נשים ושילובן בשוק העבודה {עב"ל 165/08 המוסד לביטוח לאומי נ' רחל בלומנטל, תק-אר 2009(3), 521 (2009)}.

מעבר להיבטיה האינדיבידואליים של הזכות, נראה כי עידוד הילודה נתפס גם כאינטרס ציבורי, וזאת לא רק ביחס להולדה "טבעית" אלא גם תוך שימוש בהתפתחויות הטכנולוגיות בתחום זה {על היותה של התרבות הישראלית תרבות "פרו-נטליסטית" ועל הסיוע המדינתי הניתן לצורך הורות בכלל והורות ביולוגית בפרט ראו למשל אצל אריאן רנן-ברזילי "הורים א/עובדים: רב ממדיות והפמיניזם החברתי של מעמד הפועלות - תשתית תיאורטית לשילוב משפחה ועבודה בישראל", עיוני משפט ל"ה 307, 324 (2012); כן ראו בין-היתר את תקנות בריאות העם (הפריה חוץ גופית), התשמ"ז-1987 וחוק תרומת ביציות, התש"ע-2010) {ב"ל (ת"א) 20833-07-10 רועי ראובני הורוביץ נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2014(2), 24215 (2014)}.