botox
הספריה המשפטית
המדריך המקיף לחוק הביטוח הלאומי

הפרקים שבספר:

פיגורים - אי-רישום ואי-תשלום דמי ביטוח - אחריות מעביד (סעיף 369 לחוק)

"369. אי-רישום ואי-תשלום דמי ביטוח - אחריות המעביד
(א) לא נרשם מעביד בהתאם לתקנות על-פי סעיף 379 או לא שילם במועד התשלום את דמי הביטוח בעד עובד פלוני, ולפני הרישום או אחרי מועד התשלום ולפני סילוק הפיגורים קרה לעובד מקרה המזכה לגמלה, רשאי המוסד לתבוע מהמעביד סכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד, או שהוא עתיד לשלמן, ואת השווי הכספי של הגמלאות בעין שניתנו לזכאי לגמלה, בקשר לאותו מקרה.
(ב) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר היוון קצבאות ובדבר חישוב ערכן הכספי של גמלאות בעין, לעניין סעיף זה.
(ג) נתבע מעביד לפי סעיף זה, יהיה זכאי לצרף כנתבעים נוספים את כל מי שהיה, בשעת התביעה או לפני כן, מעבידו של העובד שלגביו הוגשה התביעה, אם אותו מעביד פיגר בתשלום דמי ביטוח בעדו, ולתבוע חלוקת סכום התביעה ביניהם באופן יחסי לסכומי הפיגור.
(ד) הוראות סעיף-קטן (ג) לא יחולו אם נתבע מעביד בשל פגיעה בעבודה שאירעה לעובד או אם הפיגור בתשלום דמי ביטוח חל בתקופה שקדמה לחמש שנים שלפני יום המקרה המזכה לגמלה."

ב- ב"ל (ת"א) 41989-06-10 {עידן גרנדיבול נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2015(2), 21627 (2015)} האגודה לא הכחישה כי במועדים הרלוונטים לא דיווחה על התובע כעובד ולא שילמה עבורו דמי ביטוח כדין.
בית-הדין קבע כי משהוכח קיומם של יחסי עובד ומעביד בין התובע לבין צד ג' {האגודה} ומשאין מחלוקת כי האגודה לא נרשמה כמעסיקתו של התובע ולא שילמה עבורו דמי ביטוח, יש לקבל את הודעת צד ג' שהוגשה כנגד האגודה.

ככל שהנתבע יחוייב בתשלום גמלאות או תשלומים לתובע בגין הפגיעה בעבודה מיום 10.10.05, יהיה על האגודה לשפות את הנתבע בגין הסכומים שישולמו בפועל.

ב- ב"ל (ת"א) 55795-11-13 {יניב סלומון נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2015(2), 16950 (2015)} טען הנתבע כנגד איגוד הכדורסל ומכבי כי אם תאושר זכאות התובע לדמי פגיעה זכאי הנתבע לתבוע מהם את דמי הביטוח ואת הגמלאות בהן יחוייב.

בית-הדין קבע כי תנאי ליישום סעיף 369 לחוק הביטוח הלאומי הוא כי איגוד הכדורסל ו/או מכבי היו מעבידו של התובע בעת הפגיעה. הצדדים חלוקים בקיומם של יחסי עובד ומעביד בינם לבין התובע. מדובר במחלוקת הטעונה שמיעת ראיות בטרם תוכרע. לפיכך, אין מקום לסילוק על-הסף של ההודעות לצד ג'.

ב- ב"ל (יר') 10597/10 {עלי אבו פארה נ' ביטוח לאומי - סניף ירושלים, תק-עב 2015(1), 26953 (2015)} בית-הדין דחה את ההודעה לצד ג', למעט ככל שהיא נוגעת לתשלום דמי ביטוח עבור התובע לתקופה של חודש, שכן מקובל היה על בית-הדין טענת צד ג' כי התאונה אירעה לתובע לפני שהגיע המועד לתשלום דמי ביטוח בגין העסקת התובע.

בהתאם לסעיף 369 לחוק הביטוח הלאומי, עילת השיבוב שקמה למוסד לביטוח לאומי מותנית בכך שהמעביד "לא נרשם בהתאם לתקנות על-פי סעיף 379" או "לא שילם במועד התשלום את דמי הביטוח בעד עובד פלוני, ולפני הרישום או אחרי מועד התשלום ולפני סילוק הפיגורים, קרה לעובד מקרה המזכה לגמלה".

התובע עבד אצל צד ג' כחודש, ועל-כן המועד לתשלום דמי הביטוח בגינו היה 15.11.08. בנסיבות אלה, מקובלת על בית-הדין עמדת צד ג' שיש לדחות את ההודעה לצד ג' מן הטעם שלא נתקיים התנאי הקבוע בסעיף 369(א) לחוק הביטוח הלאומי, לפיו זכות השיבוב של המוסד כלפי מעביד שלא שילם דמי ביטוח קמה רק כאשר המקרה המזכה את העובד בגמלאות אירע לאחר שחלף המועד לתשלום דמי הביטוח.

ב- ב"ל (נצ') 66365-12-14 {נאסר בשתאוי נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2015(1), 21028 (2015)} קבע בית-הדין כי אין חולק, כי מכוח סעיף 369(א) לחוק הביטוח הלאומי הנתבע יוכל לדרוש שיפוי מאת הצד השלישי, על כל סכום בו הוא יחוייב מכוח הפגיעה הנטענת בכתב התביעה. הכרעה בתובענה זו, מבלי שתינתן לצד השלישי זכות לנסות ולהשפיע על ההכרעה, אשר בסופו-של-דבר עשויה לפעול נגדו, אינה נכונה ואינה צודקת.

ב- ב"ל (ב"ש) 29516-09-12 {אנס אבו סיאם נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2014(4), 15248 (2014)} קבע בית-הדין כי אהרון לא דיווח לנתבע על היות התובע עובד גם בשבועיים אחר תחילת עבודתו. לפיכך, בית-הדין לא מצא לקבל את טענתו כי אין תחולה לסעיף 369(א) לחוק הביטוח הלאומי.

ב- ב"ל (חי') 15367-07-12 {תומר בטאן נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2014(3), 6496 (2014)} קבע בית-הדין כי כאמור בסעיף 365 לחוק הביטוח הלאומי, ככל שיקבע כי התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובע לעמותה, אזי זכאי התובע לדמי פגיעה וליתר הזכויות הנובעות מההכרה בפציעה כתאונת עבודה, וזאת ללא קשר לתשלום דמי ביטוח לאומי עבור התובע.

יחד-עם-זאת, בהתאם לאמור בסעיף 369 לחוק הביטוח הלאומי, זכאי המוסד לביטוח לאומי לחייב את המעסיק בכל סכום שיחוייב לשלם לעובד, אם לא שילם במועד את דמי הביטוח עבור העובד {ראה גם דב"ע נו-0/301 המוסד לביטוח לאומי נ' אחמד רדאידה ואח', לא (1998), 402, פורסם באתר האינטרנט נבו (25.11.96)}.
ב- ב"ל (יר') 11678-08 {גריב עטאף ואח' נ' ביטוח לאומי - סניף ירושלים, תק-עב 2013(3), 9059 (2013)} קבע בית-הדין כי אין צורך להידרש לטענת צד ג', לפיה המבחנים שנקבעו בפסיקה לזיהוי מעביד מביאים למסקנה שת. פסגה בע"מ ובעליה לבדם היו מעבידיו של המנוח, ושלא התקיימו בין צד ג' לבין המנוח יחסי עובד ומעביד.

צד ג' מנוע ומושתק מלטעון כלפי המוסד לביטוח לאומי שהוא לא היה מעבידו של המנוח, לאחר שהציג עצמו כלפי הרשויות, לרבות המוסד לביטוח לאומי, כמעסיקו של המנוח ובכלל זה הציג מצג לפיו הוא משלם עבור המנוח דמי ביטוח לאומי.

בנסיבות אלה, העלאת טענה מצד ג' לפיה לא היה מעסיקו של המנוח היא טענה בחוסר תום-לב. כידוע, התוצאות של הפרת החובה לנהוג בתום-לב הן מגוונות, והן כוללות אי היזקקות לטענה שמועלית בחוסר תום-לב {ראה גם בג"צ 59/80 שירותי תחבורה ציבוריים באר שבע בע"מ נ' בית-הדין הארצי לעבודה, פורסם באתר האינטרנט נבו (04.09.80)}.

ב- ב"ל (ת"א) 17690-06-10 {ניסים רפאלוב נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2012(1), 17515 (2012)} קבע בית-הדין כי במקרה דנן לא היה חולק כי צד ג' לא דיווח לנתבע על התובע כעובד שלו, נכון למועד היווצרות העילה.

צד ג' לא ניסה לטעון כי טרם הגיע המועד לדיווח ו/או לתשלום דמי ביטוח בגין התובע, בהתחשב בתקופת עבודתו הקצרה עד התאונה או מכל טעם אחר.

לפיכך, מתקבלת ההודעה לצד שלישי במובן זה שהנתבע רשאי לגבות מצד ג' כל סכום שישולם לתובע בגין תאונת העבודה מיום 29.01.07.

ב- ב"ל (יר') 10716/07 {גאבר סעיד נ' המוסד לבטוח לאומי, תק-עב 2009(3), 4631 (2009)} קבע בית-הדין כי מסעיף 369 לחוק הביטוח הלאומי משתמע כי הנתבע רשאי לתבוע מהמעסיק תשלומים על-פי הסעיף הנ"ל, וזאת בתנאי שהוכיח כי המעסיק לא נרשם כמעביד ולא שילם דמי ביטוח בעד עובדו לפני קרות התאונה {"מקרה המזכה בגמלה"}.

במקרה דנן, התובע החל לעבוד עבור חברת אלהרר יום עבודה אחד לפני קרות התאונה {כאמור, הגיע התובע לאתר לראשונה, ביום חמישי, ה- 07.07.05, ונפצע בבוקר יום ראשון ה- 10.07.05}.

על-כן, יש לברר, האם בשעות הספורות שחלפו מתחילת עבודתו של סעיד אצל החברה, הפרה החברה את חובת הדיווח והתשלום לנתבע.

ב- ב"ל (נצ') 1218/05 {סוהא מאהלי נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2008(2), 5196 (2008)} קבע בית-הדין כי אין חולק כי חברת אל אמיר לא דיווחה למוסד לביטוח לאומי על התובעת כעובדת שלה נכון למועד היווצרות העילה לתשלום דמי לידה, והטענה לפיה דיווחה בעניין זה לרשויות אחרות אינה שוקלת לענייננו.

אין גם חולק כי דו"ח מתקן הוגש רק בחודש יוני 2004, דהיינו באיחור של שנתיים, ורק לאחר שמר יזבק הוזמן לחקירה אצל הנתבע. יוער, כי בסיכומים שהוגשו מטעמה נזנחה הטענה לפיה אין להחיל ביחס אליה את הוראות סעיף 369 לחוק הביטוח הלאומי.

לפיכך, מתקבלת ההודעה לצד השלישי במובן זה שבית-הדין קבע שהמוסד לביטוח לאומי רשאי לגבות מחברת אל אמיר כל סך שישולם לתובעת בגין דמי הלידה.

ב- ב"ל (נצ') 1200/04 {סלים סעד ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי (הנתבע והמודיע לצד שלישי), תק-עב 2005(4), 2914 (2005)} קבע בית-הדין כי התנאים הקבועים בסעיף 369(א) לחוק הביטוח הלאומי אכן חלים בענייננו, שכן החברה לא שילמה את דמי הביטוח בעד התובעים במועד, ולפני סילוק הפיגורים אירעו לתובעים "מקרים המזכים לגמלה" {כלומר - הפיטורים ודרישת העבודה כמובטלים}, ועל-כן רשאי הנתבע לתבוע מהחברה את הסכום השווה לגמלאות בכסף שהנתבע עתיד לשלם לתובעים בקשר לאבטלה.

אמנם, סעיף 369(א) לחוק הביטוח הלאומי אינו יוצר חיוב אוטומטי של המעביד לשפות את הנתבע על הגמלאות, אך מאחר שהחברה, כצד שלישי לא התגוננה מפני ההודעה לצד השלישי ונוכח התקופה הממושכת של הפיגור בתשלום דמי ביטוח, בית-הדין לא ראה כל סיבה שלא לחייב את החברה, כצד שלישי, לשפות את הנתבע במלוא דמי האבטלה שהנתבע עתיד לשלם לתובעים על-פי פסק-דין זה.

על-כן נקבע כי יש לקבל את ההודעה לצד שלישי, ולחייב את החברה לשפות את הנתבע על כל סכום שהנתבע חייב לשלם לתובעים עקב קבלת תביעת התובעים לדמי אבטלה.

ב- ב"ל (נצ') 1418/03 {אחמד יוסף אבו גאלי נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2004(2), 396 (2004)} קבע בית-הדין כי לא היה על צד ג' - אלי לרשום את התובע כמעביד שלו, אלא על התובע היה לרשום את עצמו כ"עובד לשעה".

לכן, לא היה מחדל של אלי ברישום, המצדיק הפעלת סעיף 369(א) לחוק הביטוח הלאומי ודין הודעת צד שלישי להידחות.