botox
הספריה המשפטית
המדריך המקיף לחוק הביטוח הלאומי

הפרקים שבספר:

שיעור הגמלה לקופת גמל (סעיף 184 לחוק)

סעיף 184 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995, קובע כדלקמן:

"184. שיעור הגמלה לקופת גמל (תיקונים: התשנ"ט (מס' 2), התשס"ג (מס' 6))
(א) הגמלה שתשולם לפי פרק זה לקופת גמל תהיה סכום החוב שמעבידו של עובד חייב לה, עד סכום שלא יעלה על סכום השווה לסכום הבסיסי כפול שניים לגבי כל עובד, בכפוף להוראות סעיף 189(ב).
(ב) הגיע למספר קופות גמל חוב כאמור בסעיף-קטן (א), לא יעלה סך כל הגמלה לכל קופות הגמל יחד על הסכום המרבי האמור בסעיף זה."

לקופת הגמל זכות תביעה כנגד המעביד, הן בתביעה לתשלומים שלא הועברו ופיצויי הלנה בגינם, והן, בתנאים מסויימים, בתביעה לשיפוי בגין תשלומים ששולמו או ישולמו לעובד או לחליפו {סעיפים 19א(א), 19א(ב), ו- 19א(ה), וסעיף 28(2) לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958}.

כמו-כן, כאשר המעביד הוא חברה שפורקה, זכאית קופת הגמל, במגבלות מסויימות, לגמלה מהמוסד לביטוח לאומי, בגין תשלומים סוציאליים שלא שולמו לה על-ידי המעביד {ראה סעיף 184 לחוק הביטוח הלאומי; דבע נו/10-6 איילון חברה לביטוח נ' ערן אנוך, תק-אר 1997(2), 1148 (1997)}.

סעיף 184 לחוק הביטוח הלאומי, שנתייחד לקופת גמל קובע שאין תחולה של זמן למפרע בנוגע לגמלה שתשולם לקופת הגמל, אלא שהיא מוגבלת בתקרה {עש"א (ת"א) 12796-04-14 אקלסנס נשואה גמל ופנסיה בעמ נ' פרסקו תעשיות מזון בעמ, תק-מח 2014(3), 28700 (2014)}.