botox
הספריה המשפטית
המדריך המקיף לחוק הביטוח הלאומי

הפרקים שבספר:

קצבת עידוד השתלבות בשוק העבודה (סעיף 222ג לחוק)

1. הדין
סעיף 222ג לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 קובע כדלקמן:

"222ג. קצבת עידוד השתלבות בשוק העבודה (תיקון התשס"ח (מס' 9))
(א) בסימן זה, "מבוטח בעל ותק" - מבוטח שהיה זכאי לקצבה חודשית כאמור בסעיף 199(1), במשך תקופה של 12 החודשים הרצופים שקדמו בתכוף לפני שזכאותו לקצבה כאמור חדלה בשל הכנסתו מעבודה או ממשלח-יד.
(ב) מבוטח בעל ותק זכאי לקצבה חודשית לפי סימן זה, כל עוד יש לו הכנסה מעבודה או ממשלח-יד.
(ג) הקצבה למבוטח בעל ותק תשולם בסכום הנמוך מבין אלה:
(1) הסכום המתקבל מניכוי של סך המכפלות של חלקי הכנסתו של המבוטח, הנקובים לגביו בטור א' של לוח ח'1, בשיעורים הנקובים לצדם בטור ב' מקצבה חודשית מלאה, בצירוף תוספת התלויים החלה לגביו;
(2) הסכום שחושב בעדו לאחרונה לפי סעיף 201, בתכוף לפני שהיה למבוטח בעל ותק, בצירוף תוספת התלויים החלה לגביו.
(ד) על-אף האמור בסעיף-קטן (ג), קצבה לפי סימן זה, בסכום או בשיעור הנמוך מהסכום או מהשיעור המפורטים להלן, לפי העניין, לא תשולם:
(1) לגבי מבוטח בעל ותק שיש לו בן זוג ושני ילדים אשר משתלמת בעדם תוספת תלויים לפי סעיף 200(ג) ו- (ד) - 15.5% מהסכום הבסיסי;
(2) לגבי מבוטח בעל ותק אחר - 200 שקלים חדשים.
(ה) הסכום האמור בסעיף-קטן (ד)(2) יעודכן במועדים ובשיעורי העדכון של הסכום הבסיסי.
(ו) הוראות סעיף 201(ב) יחולו על גמלה לפי סעיף זה; נותרה יתרה לניכוי לאחר שבוצע ניכוי כאמור בסעיף-קטן (ג), מהקצבה המשתלמת בעד מבוטח לפי סעיף זה, תנוכה היתרה מתוספת התלויים."

2. כללי
סעיף 222ג לחוק הביטוח הלאומי קובע כי מבוטח יהיה זכאי לקצבת עידוד בתנאי שהוא מקבל הכנסה מעבודה או ממשלח-יד וכן בעל ותק. ותק לעניין קצבת עידוד הוגדר כמבוטח שהיה זכאי לקצבה חודשית (קצבת הנכות) במשך תקופה של 12 החודשים הרצופים שקדמו בתכוף לפני שזכאותו לקצבה כאמור חדלה בשל הכנסתו מעבודה או ממשלח-יד {ב"ל (ת"א) 14332-07-14 אורנה נסים נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2015(2), 18700 (2015)}.

ב- ב"ל (חי') 45588-11-12 {סבחי טוואטחה נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2014(4), 11299 (2014)} התובע טען כי הוא זכאי להמשיך ולקבל את קצבת העידוד, כל עוד יש לו הכנסה מעבודה, ללא כל קשר לגובה ההכנסה וזאת בהתאם לסעיף 222ג(ב) לחוק הביטוח הלאומי.

מנגד, לטענת הנתבע, על-מנת שהתובע יהיה זכאי לקצבת עידוד לפי סעיף 222ג לחוק הביטוח הלאומי עליו לעמוד בהגדרת "נכה" כאמור בסעיף 195 לחוק הביטוח הלאומי, כלומר עליו לאבד את כושר השתכרות בשיעור של 50% ומעלה. בנוסף, הכנסתו מעבודה צריכה לעלות על 60% מהשכר הממוצע במשק. התובע אינו עומד באף אחד מהתנאים המצטברים.
המחלוקת שבין הצדדים נוגעת ליחס שבין סעיף 222ג לחוק הביטוח הלאומי שעניינו הזכאות לקצבת עידוד לבין סעיף 195 לחוק הביטוח הלאומי שהינו סעיף ההגדרות החל על פרק ט' לחוק. ובמילים אחרות, האם יש להחיל את סעיף 195 לחוק הביטוח הלאומי על סעיף 222ג לחוק הביטוח הלאומי, כך שהזכאות לקצבת עידוד מותנית בהיותו של המבוטח "נכה" כהגדרתו בסעיף 195 לחוק הביטוח הלאומי.

בית-הדין קבע כי כאמור בדברי ההסבר להצעת החוק ובפסיקתו של בית-המשפט העליון, מטרתו של חוק לרון לעודד את יציאתם של נכים לעבודה, כך שהסכום הכולל שיתקבל מעבודה ומקצבה יהיה יותר גבוה מסכום הקצבה בלבד ו"נכה" שהכנסתו מעבודה עולה על הסכום המזכה בקצבת נכות, יקבל קצבת עידוד.

מתכלית זו, עולה בבירור כי התנאי הראשון לזכאות לקצבת עידוד הינו היותו של המבוטח "נכה" כהגדרתו בסעיף 195(2) לחוק הביטוח הלאומי, היינו מבוטח שכתוצאה מליקוי רפואי איבד 50% לפחות מכושר ההשתכרות.

זאת ועוד. בדברי ההסבר לתשלום קצבת עידוד חודדה האבחנה בין מבוטח הסובל מליקוי רפואי שאינו מונע ממנו להמשיך לעבוד, לבין מבוטח הסובל מליקוי רפואי שבעטיו נפגע כושר השתכרותו:

"מוצע להוסיף סימן חדש בתוך הוראות פרק ט' בחוק המסדיר את תנאי הזכאות לקצבה, למבוטח שכושרו להשתכר לא נפגע ברמה המזכה בקצבת נכות. כדי להבחין בין קצבה זו ובין קצבת הנכות, מוצע לכנותה קצבת עידוד השתלבות בשוק העבודה. ככלל, תשולם הקצבה לפי סימן זה רק למי שהיה זכאי לקצבת נכות במשך 12 חודשים לפחות - ובכך בא לידי ביטוי העיקרון של עידוד יציאתו לעבודה של מי שלא היה משולב בה מלכתחילה - להבדיל מאדם הסובל מליקוי רפואי שלא מנע ממנו לעבוד אשר לא יהיה זכאי לקצבת עידוד כאמור."
{הצעת חוק הממשלה - 329, ח' באב התשס"ז, 23.07.07, 916}
יתר-על-כן, מבוטח הסובל מליקוי רפואי ולא איבד 50% ומעלה מכושר ההשתכרות לא היה זכאי לקבלת קצבת נכות ועל-כן הוא אינו יכול להיחשב בגדר "מבוטח בעל ותק" לצורך תשלום קצבת עידוד לפי סעיף 222ג(א) לחוק הביטוח הלאומי.

במקרה דנן, אין חולק שהתובע לא איבד 50% ומעלה מכושר ההשתכרות ועל-כן הוא אינו בגדר "נכה" לפי סעיף 195(2) לחוק הביטוח הלאומי. די בכך כדי לדחות את התביעה לקבלת קצבת עידוד.

3. גובה קצבת העידוד - על-פי המפורט באתר הביטוח הלאומי (כולל דברי ההסבר שם)
"קצבת עידוד מחליפה את קצבת הנכות, ומשולמת באופן אוטומטי למי שקיבל קצבת נכות במשך 12 חודשים רצופים לפחות, הוא עובד, והכנסתו מעבודה עולה על הסכום שנקבע בחוק.
אי-אפשר לקבל קצבת נכות וקצבת עידוד בו-זמנית.
קצבת עידוד מחליפה את קצבת הנכות, ומשולמת באופן אוטומטי למי שעובד ועונה על שני התנאים האלה:
א. הוא קיבל קצבת נכות במשך 12 חודשים רצופים לפחות.
ב. הכנסתו מעבודה עולה על הסכום שנקבע בחוק.
סכום זה אינו אחיד, והוא נקבע לפי חומרת הליקוי הרפואי ותקופת הזכאות לקצבת נכות:
* הסכום שנקבע בחוק לאדם עם לקות חמורה (מי שנקבעה לו נכות רפואית בשיעור 70% לפחות, או נכות רפואית בשיעור 40% עקב פיגור שכלי או מוגבלות נפשית, לפי סעיף 33 או 91 במבחנים הרפואיים), או לאדם עם זכאות ממושכת (מי שהיה זכאי לקצבה במשך חמש שנים (60 חודשים) לפחות, במהלך 7 השנים שקדמו לתאריך 01.08.09) - הוא 60% מהשכר הממוצע - 5,556 ש"ח (החל ב- 01.01.2015) לחודש.
* הסכום שנקבע בחוק לכל השאר הוא 45% מהשכר הממוצע - 4,167 ש"ח (החל ב- 01.01.2015) לחודש.
*
כשאתה מקבל קצבת עידוד, מה קורה להטבות הנוספות שלך?
* תוספת עבור בן זוג וילדים (תוספת תלויים) - תופחת באופן הדרגתי עקב מהכנסה מעבודה העולה על סך 8,907 ש"ח (החל ב- 01.01.2015) .
* קצבה חודשית נוספת (קח"ן) - בתום שנה מהיום שבו תתחיל לקבל קצבת עידוד, הקצבה החודשית הנוספת תופחת בהדרגה במשך ארבע שנים באופן הבא (קח"ן מדורג):

התקופה אחוז זכאות לקח"ן
שנה ראשונה 100%
שנה שניה 75%
שנה שלישית 50%
שנה רביעית 25%
* הטבות נלוות:
כל עוד אתה זכאי לקצבה חודשית נוספת מדורגת (קח"ן מדורג), תהיה זכאי להטבות נלוות מלאות, וכך גם בשלוש השנים שלאחר-מכן. בתום שבע שנים, ההטבות יינתנו באופן יחסי לגובה הקצבה."
* {מצוטט מאתר הביטוח הלאומי}