botox
הספריה המשפטית
המדריך המקיף לחוק הביטוח הלאומי

הפרקים שבספר:

תביעות - תשלום מקדמות (סעיף 302 לחוק)

סעיף 302 לחוק הביטוח לאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 קובע כדלקמן:

"302. תשלום מקדמות (תיקון התשס"ב (מס' 5))
(א) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות, לרבות מבחנים וכללים, בדבר תשלום מקדמות:
(1) לתובע גמלה, אם לכאורה הוא זכאי לה, אך טרם הושלמו כל הליכי הטיפול בתביעתו;
(2) לזכאי לגמלה;
(3) לתובע גמלה לפי פרק ה', אם הוכח להנחת דעתו של פקיד התביעות כי אירעה לו פגיעה בעבודה.
(ב) המקבל תשלום לפי הוראות סעיף-קטן (א), בין שלא היתה קיימת זכאות לגמלה, כולה או חלקה, בעת התשלום ובין שהזכאות לגמלה פקעה לאחר-מכן, חייב להחזיר למוסד, לפי דרישתו, את התשלום שאינו זכאי לו, ורשאי המוסד לקזז תשלום זה כנגד גמלה המגיעה לו."

תקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי), התשט"ז-1956 קובעות כדלקמן:

"בתוקף סמכותי לפי סעיפים 18 ו- 115 לחוק הביטוח הלאומי, התשי"ד-1953, אני מתקינה תקנות אלה:

1. הגדרות
בתקנות אלה:
"רופא מוסמך", "נפגע" - כמשמעותו בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956.

2. מינוי פקידי שיקום
מינהלת המוסד תמנה, מבין עובדי המוסד שהוסמכו לפי סעיף 95 לחוק, פקידי שיקום מקצועי (להלן: "פקיד שיקום").

3. מידת השיקום המקצועי ואופן נתינתו (תיקון התשל"ג)
(א) שיקום מקצועי יינתן בדרך הכשרה מקצועית או בדרך אחרת במידה שנתמלאו לגבי נפגע תנאים אלה:
(1) דרגת נכותו כתוצאה מפגיעה בעבודה נקבעה ל- 10 אחוז לפחות או - אם דרגת הנכות טרם נקבעה - עלולה דרגת הנכות, לדעת רופא מוסמך, להגיע ל- 10 אחוז לפחות;
(2) עקב הפגיעה בעבודה, אינו מסוגל יותר לעבודתו הקודמת או לעבודה מתאימה אחרת שידע לעשותה ושניתן להעסיק בה את הנפגע או שהוא זקוק להכשרה מקצועית מיוחדת בכדי שיהיה מסוגל לחזור לעבודתו הקודמת;
(3) הוא יהיה, לדעת פקיד השיקום, מתאים לשיקום מקצועי.
(ב) על-אף האמור בתקנת-משנה (א)(1) רשאי המוסד ליתן שיקום מקצועי - אף אם דרגת הנכות היא פחות מ- 10 אחוז אם רופא מוסמך אישר כי המשך עבודתו של הנפגע בעבודתו הקודמת עלול לסכן במיוחד את מצב בריאותו או את הבטיחות במקום עבודתו.

4. תביעה לשיקום מקצועי (תיקונים: התשי"ט, התשכ"ז)
תביעה לשיקום מקצועי תוגש לפי טופס שאפשר להשיגו בכל אחד מסניפי המוסד ותוך שנה מהתאריך בו נקבעה לראשונה דרגת נכותו של הנפגע שאינה לזמן מוגבל ושאינה דרגת-נכות זמנית. המשיך הנפגע, לאחר שנקבעה דרגת נכותו כאמור, בעבודתו או בעבודה אחרת, או שקיימות, לדעת המוסד, נסיבות מיוחדות לאיחור בהגשת התביעה לשיקום מקצועי, רשאי המוסד ליתן לו שיקום מקצועי אף אם הוגשה התביעה אחרי התאריך כאמור.

5. חובות הנפגע
נפגע חייב להתייצב בפני פקיד השיקום במקום ובמועד שנקבעו על ידיו לשם מתן הדרכה לנפגע בבחירת מקצוע בקשר לשיקומו ולשם ביצוע בדיקות ומבחנים אחרים, וכן חייב הנפגע להמציא מסמכים ותעודות שפקיד הרישום ידרוש להוכחת התנאים לפי תקנה 3 ולקביעת דרכי השיקום, ובלבד שהנפגע לא יחוייב בכל תשלום בקשר לכך.

6. הכנת תוכנית השיקום
מצא פקיד השיקום כי נתמלאו התנאים לפי תקנה 3, יכין, תוך התייעצות בנפגע, את התוכנית לפיה יינתן לו השיקום המקצועי (להלן: "תוכנית השיקום").

7. שינוי התוכנית
נוכח פקיד השיקום כי ההתקדמות בשיקומו המקצועי של הנפגע אינה מניחה את הדעת מפאת אי-התאמתו או אי-יכלתו או מפאת אי-התאמת המקום בו ניתן השיקום, רשאי הוא לשנות את התוכנית, לקבוע תוכנית חדשה או להפסיק את השיקום.

8. הוראות לפקיד שיקום
פקיד שיקום יפעל בהתאם להוראות המוסד שניתנו לפי סעיף 18 לחוק ופורסמו בירחון העבודה והביטוח הלאומי.

9. תשלומים לנפגע (תיקונים: התשי"ט, התשכ"א, התשכ"ח)
(א) לנפגע שניתן לו שיקום מקצועי ישולמו:
(1) הוצאות כלכלה, לינה ונסיעה שנגרמו לו בקשר לשיקום במקצועו בשיעור ובאופן שנקבעו בתקנות 43 ו- 44 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956;
(2) ההפרש שבין קצבת הנכות המשתלמת לו ובין קצבת הנכות שהיתה משתלמת לו אילו דרגת נכותו היתה 100 אחוז אם הוא מועסק בהכשרתו המקצועית לשיקום לא פחות מ-20 שעות לשבוע, או אם לדעת לשכת העבודה של שירות התעסוקה, עקב שיקומו הוא אינו ניתן לסידור בעבודה לתקופת היותו בהכשרה מקצועית; אם אין משתלמת לו קצבת-נכות ונתמלאו התנאים כאמור - ישולם לו סכום השווה לקצבה שהיתה משתלמת לו אילו דרגת נכותו היתה 100 אחוז (להלן: "דמי שיקום"). ישנה לנפגע הכנסה ממשלח-ידו בתקופת מתן השיקום המקצועי, רשאי פקיד השיקום, בשים-לב למצבו הסוציאלי, להפחית דמי השיקום, במלואם או במקצתם, ובלבד שההפחתה לא תעלה על ההכנסה כאמור:
(3) לא נתמלאו התנאים כאמור בפסקה (2) והנפגע עובד בעת מתן השיקום המקצועי גם כעובד שכיר ונגרע משכרו עקב היעדרו מהעבודה לרגל השיקום - ישולם לו סכום השווה רק לאותו חלק מהשכר שנגרע כאמור ובלבד שהסכום ששולם לא יעלה על דמי שיקום.
(ב) ניתן השיקום המקצועי במקום בו ניתנים איכסון וכלכלה, יופחת תשלום דמי השיקום:
(1) אם אין לנפגע, בעת מתן דמי-השיקום, תלויים כמשמעותם בסעיף 22(ב) לחוק - ב- 50 אחוז;
(2) אם יש לנפגע, בעת מתן דמי-השיקום, תלוי אחד בלבד כאמור - ב- 25 אחוז.

10. שלילת התשלום (תיקון התשכ"ב)
המוסד רשאי להפחית, להשהות או לשלול תשלום לפי תקנה 9(א)(2) אם הנפגע נעדר ללא הצדקה מהמקום בו ניתנת לו הכשרה מקצועית לשיקומו או שהוא, לדעת פקיד השיקום, מתרשל בהכשרתו המקצועית והוא ממשיך להתרשל לאחר שפקיד השיקום התרה בו בכתב.

11. השם
לתקנות אלה ייקרא "תקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי), התשט"ז-1956"."

הכלל הוא כי תשלום קצבאות קיום מתבצע באמצעות תשלומים עיתיים; יחד-עם-זאת, סמכות המוסד לסטות מהעיקרון של התשלום העיתי ולשלם "מקדמות" הוסדרה בסעיף 302 לחוק הביטוח.

סעיף חוק זה מסמיך את השר לקבוע הוראות, לרבות מבחנים וכללים, בדבר תשלום מקדמות למבוטח הזכאי לגמלה. בהתאם לכך, הותקנו התקנות, בין-היתר, תקנה 2(2) לתקנות הקובעת כי המוסד רשאי לתת מקדמה למקבל קצבה "אם לדעת פקיד שיקום... הוא זקוק למקדמה לצורך ביצועה של תוכנית שיקום או לצורך הכשרה מקצועית, לפי העניין...".

מעיון בלשון תקנה 2 עולה כי המחוקק ראה לנגד עיניו את תקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי), התשט"ז-1956 ואת סמכותו של פקיד השיקום הפועל לפיהן. עצם העובדה שמתקין התקנות הפנה לפקיד השיקום על-מנת שיכריע בשאלה, האם מקבל הקצבה זקוק למקדמה, יש בה כדי ללמד כי העניין היחיד שצריך להיבחן במקרה זה הינו זה שבתחום סמכותו ומומחיותו של פקיד השיקום, דהיינו, סוגיית השיקום המקצועי. יודגש, כי פקיד השיקום שלו סמכויות מוגדרות, ושלו מומחיות מיוחדת, יכול לעסוק רק בשיקום מקצועי ולא בשיקום רפואי.

כלומר, מלשון החוק והתקנות עולה כי המקדמות נועדו לביצועה של תוכנית שיקום או הכשרה מקצועית.