botox
הספריה המשפטית
המדריך המקיף לחוק הביטוח הלאומי

הפרקים שבספר:

דמי אבטלה למי שנמצא באכשרה מקצועית (סעיף 173 לחוק)

סעיף 173 לחוק הביטוח לאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 קובע כדלקמן:

"173. דמי אבטלה למי שנמצא באכשרה מקצועית (תיקונים: התשס"ב (מס' 3), התשס"ג (מס' 6), התשס"ו (מס' 3), התשס"ח (מס' 10))
(א) (1) זכאי שנשלח לאכשרה מקצועית ישולמו לו, דמי אבטלה בסכום השווה להפרש שבין התשלומים הניתנים לו באכשרה המקצועית לבין 70 אחוז מדמי האבטלה שהיה זכאי להם אילו היה מובטל;
(1א) על-אף האמור בפסקה (1), שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהסכמת השר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע סוגים של אכשרה מקצועית, שבהם ישולמו לזכאי כאמור בפסקה (1) דמי אבטלה בסכום השווה להפרש שבין התשלומים הניתנים לו באכשרה המקצועית לבין מלוא דמי האבטלה שהיה זכאי להם אילו היה מובטל;
(2) (נמחקה)
(3) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגים של אכשרה מקצועית שבהם לא יהא בתשלומים הניתנים באכשרה המקצועית כדי להשפיע על הזכאות לדמי האבטלה כאמור בפסקאות (1) או (1א), והכל לפי מבחנים וסייגים שנקבעו.
(ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע תנאים לתשלום דמי אבטלה לפי סעיף זה.
(ג) על מי שמקבל דמי אבטלה לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 167 עד 172, ואולם על-אף האמור בסעיף 171(א) לא ישולמו לזכאי מיוחד דמי אבטלה לתקופה העולה על 138 ימים, והוראות סעיף 171א לא יחולו לגביו; לעניין זה, "זכאי מיוחד" - מי שהתקיימו בו כל אלה:
(1) האכשרה המקצועית שאליה נשלח טרם הסתיימה והוא משתתף בה באופן סדיר;
(2) לפי הוראות סעיפים 171 ו- 171א, הוא זכאי לדמי אבטלה בעד תקופה קצרה מ- 138 ימים;
(3) הוא הוכיח להנחת דעתו של המוסד כי לא סיים 12 שנות לימוד.
(ד) לעניין סעיף זה, יראו חייל כזכאי, אף אם לא השלים את תקופת האכשרה כאמור בסעיף 161."

דמי האבטלה בתקופת אכשרה מקצועית משולמים מכוח הוראות סעיף 173 לחוק הביטוח הלאומי והתקנות שהותקנו מכוח סעיף 173(ב) לחוק.

על-פי תקנה 9(א) לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה), דמי האבטלה ישולמו על יסוד אישור שהוגש למוסד לביטוח לאומי מאת האגף לאכשרה והשתלמות מקצועית במשרד העבודה והרווחה המעידים, כי "הזכאי השתתף באכשרה מקצועית".

הדיווח על השתתפות הזכאי באכשרה מקצועית מקורו, מן הסתם, במוסד שבו מתקיימת האכשרה המקצועית.

המוסד להשתלמות אינו קובע את הפחתת דמי האבטלה של הזכאי. מוסד ההשתלמות כאמור, רק מדווח על ימי ההיעדרות של הזכאי, מן האכשרה המקצועית, וימי היעדרות אלה, ודאי שאינם מזכים בדמי אבטלה.

מוסד ההשתלמות צריך להקפיד, שההשתלמות תמלא את יעודה ומשתתפי האכשרה המקצועית האמורים להנות מדמי אבטלה בתקופת האכשרה המקצועית לא "יאכלו לחם חינם", וימלאו את יעוד האכשרה המקצועית מבחינת החוק {עב"ל 1257/01 אהוד קריב נ' מדינת ישראל - משרד העבודה והרווחה, תק-אר 2003(1), 1513 (2003)}.

ב- עב"ל 444/99 {מרסל שגיא נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-אר 2002(3), 125 (2002)} נקבע הוראתו של סעיף 173 לחוק עניינה בזכות לדמי אבטלה המוקנית ל- "זכאי שנשלח לאכשרה מקצועית". ממנה מתחייבת פרשנותו של המונח "שנשלח" והיא אפשרית באחת משתי דרכים: מתן משמעות מתמשכת למונח "שנשלח" במובן של "הופנה" או "מילא אחר הדרישות", או "התקבל", מבלי לתחום את גבולות התקופה בה יוכל להגשים את הזכות לקבלת דמי אבטלה במסגרת אכשרה מקצועית.

ובנוסף, מתן משמעות מוגבלת למונח "שנשלח" ופירושו שישולמו דמי אבטלה למי "שנמצא" או "שהתחיל בפועל" באכשרה המקצועית, ועשה כן אך ורק בגבולות התקופה המירבית בה היה זכאי לתשלום דמי אבטלה, כמשמעותה בסעיף 171 לחוק.

ב- דב"ע שן/108-02 {שושנה שולב נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (24.05.90) (להלן: "עניין שולב")} נקבע כי סעיף 173 לחוק מעניק דמי אבטלה רק בגין התקופה שהמבוטח משתתף באכשרה מקצועית. וקובע כי הסכום שישולם יהיה ה"הפרש שבין התשלומים הניתנים לו באכשרה המקצועית לבין מלוא דמי האבטלה שהיה זכאי להם אילו היה מובטל". משמעות הדבר, כי רק מי שזכאי לקבל דמי אבטלה בעת התשלום של ההפרש יקבל אותו.

הסעיף בא לעזור למי שזכאי לדמי אבטלה בעת השתתפותו באכשרה מקצועית. מטרתו למנוע מצב בו מבוטח המקבל דמי אבטלה לא ישתתף באכשרה מקצועית משום שיקבל תמורתה פחות ממה שהיה מקבל לו המשיך ליהנות מדמי אבטלה.

בדרך פרשנית זו החזיק בית-הדין עד אשר עלתה הסוגיה לדיון פעם נוספת ב- דב"ע נו/52-02 {אורית אופק נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (05.03.97)} בו נוסף על הכלל שנקבע בעניין שולב, נקבע חריג לפיו, בהתקיים תנאים מיוחדים יראו ב"נשלח" גם מי שהתחיל בקורס בתכוף לאחר שהסתיימה תקופת הזכאות.

עוד נקבע כי המחוקק מציין כי מי שישתתף באכשרה מקצועית, יקבל דמי אבטלה בגין כל תקופת האכשרה. הווה אומר, המחוקק צפה שהאכשרה תימשך גם מעבר לתקופת הזכאות, וציין, כי התשלום לא יפסק עם סיום תקופת הזכאות, אלא ימשך במשך כל תקופת האכשרה.

הדבר גם תואם את תכלית החוק. המטרה היא כפי שצויין בעניין שולב, שהמובטל ישוב וייכנס למעגל העבודה. אחת הדרכים היא שליחתו לאכשרה מקצועית על-מנת שיעבור הסבה מקצועית. הסיכוי גדול, שהקורס לא יסתיים תוך תקופת הזכאות.

יש לבחון בכל מקרה את הנסיבות. כאשר המובטל נשלח לאכשרה מקצועית, ובעקבות שליחתו זו נעשתה כל הפרוצדורה כדי לקבלו לאכשרה מקצועית, כגון, מיון, מבחנים וכדומה תוך תקופת שנים-עשר החודשים, והקורס החל בתכוף לאחר תום שנים-עשר החודשים, הרי יש לראותו כזכאי לדמי אבטלה.

מועד תחילת הקורס לא עוד תלוי במובטל. ברי, שאם נשלח מובטל לאכשרה מקצועית אך לא ביצע את כל הליכים ולא עשה את כל התלוי בו לביצוע ההליכים, הרי הוא לא ביצע את הדרוש כתוצאה משליחתו לאכשרה. אם לאחר זמן ביצע את ההליכים, ללא קשר לאותה שליחה, הרי אין לראות בכך המשך לאותה שליחה לאכשרה..

לית מאן דפליג, שאם "נשלח" הזכאי לאכשרה מקצועית בתוך התקופה המירבית בה זכאי הוא לדמי אבטלה. אפילו "נשלח" לאכשרה מקצועית, בפרוס יומה האחרון של התקופה המירבית, ימשיך "הזכאי" ויקבל דמי אבטלה במהלך השתתפותו באכשרה. זאת, גם במקרה בו חרגה תקופת האכשרה מגבולותיה של התקופה המירבית.

אולם בכך לא די. שכן השאלה בעינה עומדת והיא: כיצד יפורש המונח "נשלח" ומהי הנפקות שתינתן לפרשנות זו. התשובה לשאלה זו מחזיקה בחובה אף את המענה לשאלה הנגזרת הימנה והיא: מה דינו של זכאי ש"נשלח" לאכשרה מקצועית בתוך התקופה המירבית, אולם בפועל התחיל באכשרה המקצועית לאחר שהסתיימה תקופה זו, המקנה לו זכאות לדמי אבטלה.

על רקע זה, נקדים וניתן דעתנו לתחום התפרשותה של ההוראה שבסעיף 173(א)(1) לחוק שלפי כותרתו, מדבר הוא בזכות ל"דמי אבטלה למי שנמצא באכשרה מקצועית", תוך שנעמוד על מרכיביה.

מיהו "זכאי" לצורך הוראותיו של פרק ז' לחוק הביטוח הלאומי שעניינו ביטוח אבטלה?

לפי עיקרי הוראתו של סעיף 160 לחוק שעניינו בזכאי לדמי אבטלה, מבוטח מובטל הרשום בלשכת העבודה כמחוסר עבודה {כמשמעותו בסעיף 163 לחוק} שהשלים את תקופת האכשרה לגבי תקופת אבטלה {כמוגדר בסעיף 161 לחוק} - הינו "זכאי" לצורך הוראתו של פרק זה.

משהושלמה "תקופת אכשרה לגבי תקופת אבטלה פלונית" תמשיך תקופת האכשרה ותעמוד למבוטח {מתוקף הוראתו של סעיף 161(ה) לחוק} והוא פטור מתקופת אכשרה נוספת למשך 12 החודשים שלאחר "התאריך הקובע".

"דמי אבטלה" כהגדרתם לפי סעיף 158 לחוק - הם "גמלה המשתלמת לזכאי לפי פרק זה", וישולמו למובטל בתקופה מירבית שגבולותיה בין 175 יום ל- 70 יום ואשר תיקבע לפי נסיבותיו האישיות של המובטל {סעיף 171 לחוק לחוק}.

"אכשרה מקצועית" היא "אכשרה, השתלמות או הסבה מקצועית לפי הפניה משירות התעסוקה או ממי שאישר לכך שירות התעסוקה.
מהוראות אלה בהצטברותן למדים אנו, כי לצורך הוראתו של סעיף 173(א)(1) לחוק "זכאי" "שנשלח לאכשרה מקצועית" הוא, מובטל הזכאי לקבל דמי אבטלה בתקופת הזכאות שנקבעה לו, עד לתקרה של 175 יום והמצויה בתוך 12 החודשים לאחר שהושלמה תקופת האכשרה שלו.

בתקופת האכשרה המקצועית ימשיך הזכאי ויקבל תשלום המגיע לכדי "מלוא דמי האבטלה שהיה זכאי להם אילו היה מובטל". לאמור: הזכות לקבלת דמי אבטלה אינה מתקפחת בשל כך בלבד שהזכאי "נמצא באכשרה מקצועית" {כלשון כותרתו של סעיף 173 לחוק} ואין היא באה לקיצה בתום התקופה המירבית.

זכות זו הולכת עם ה"זכאי" בעת שהוא נמצא באכשרה, תוך שמוסרת מעליו מתוקף הוראתו של סעיף 173(ג) לחוק מגבלת התקופה המירבית במהלכה השתלמו לו לדמי אבטלה.

הנה-כי-כן, הדרך הפרשנית השניה של מתן משמעות מוגבלת למונח "שנשלח" היא זו המגשימה את ההרמוניה החקיקתית העולה ממקבץ הוראותיו של פרק ז' לחוק, כמו גם את מטרתו ותכליתו.

במילים אחרות: הזכות לדמי אבטלה המוקנית ל"זכאי שנשלח לאכשרה מקצועית" מתוקף הוראתו של סעיף 173 לחוק, מעוגנת כל כולה בדלת אמותיה של תקופת הזכאות לדמי אבטלה ונובעת הימנה.

על-כן, נקרא את המונח "שנשלח" במובן "שנמצא" ובדרך זו בלבד יבוא ויתכנס במסגרת תקופת הזכאות לדמי אבטלה.

תנא מסייע לגישה פרשנית זו, נמצא לנו, כאמור, גם בכותרתו של סעיף 173 המדברת אף היא ב"זכאי שנמצא באכשרה מקצועית".

בבואנו לפרש את המונח "זכאי שנשלח" שבסעיף 173 לחוק הביטוח הלאומי, על-פי לשונו ותכליתו של החוק, נתונים אנו, מלכתחילה, בסד הגבולות שראה המחוקק להציב לזכות לדמי אבטלה.

במסגרת זו לא ראינו דרך להרחיב את זכותו של המובטל "הזכאי שנשלח לאכשרה מקצועית" אל מעבר לגבולותיה של אותה זכות.

העמדת דברים על נכונם מחייבת קביעתו של הכלל הנובע מפירושו של המונח "שנשלח" והוא זה: "זכאי שנשלח לאכשרה מקצועית" לפי סעיף 173 לחוק, יקבל דמי אבטלה במהלך האכשרה אם התחיל בה בפועל, הלכה למעשה, בתוך התקופה המירבית שנקבעה לו לדמי אבטלה על-פי הוראתו של סעיף 171 לחוק.

מנגד, אם הופנה "הזכאי" לאכשרה מקצועית, או אם אושרה השתתפותו בה במהלך התקופה המירבית, אולם לא התחיל באכשרה בתוך אותה תקופה, פגה והסתיימה זכאותו לדמי אבטלה במהלך התקופה המירבית ואין ניתן לראות בו עוד כמי "שנשלח לאכשרה מקצועית" לצורך הפרק של ביטוח אבטלה.

עם-זאת, יתכנו מקרים חריגים, בהם יהיה מקום להפעלת שיקול-הדעת בבחינת הזכאות לדמי אבטלה של ה"זכאי" שהשתתפותו באכשרה מקצועית החלה בפועל לאחר תום התקופה המירבית.

כך, ולשם הדוגמה, כאשר לפי נסיבות המקרה ניתן יהיה לקבוע את תחילת הקורס בתוך התקופה המירבית גם אם בפועל התחיל הקורס תקופה קצרה לאחר-מכן; או שנמנע ממנו להתחיל את השתתפותו בקורס בתוך אותה תקופה, מחמת אירוע חיצוני כגון: מחלה, השבתה וכיוצ"ב.